חשיבות עריכת צוואה להבטחת הילדים במשפחות חד הוריות

iStock_000013888774XSmallלעריכת צוואה חשיבות רבה בתאים משפחתיים שונים ובגילאים שונים.

בניגוד לתפיסה הרווחת לפיה עריכת צוואה הינה דבר חשוב רק בגילאים מבוגרים או כשיש הרבה רכוש ונכסים, עריכת צוואה היא בעלת משמעות גם בגיל צעיר ובפרט בעידן המודרני בו מבנה התא המשפחתי הינו מגוון ומערכת הנישואין מאבדת מיציבותה כמודל העיקרי לחיי זוגיות.

אתמקד בכתבה זו בחשיבות עריכת צוואה במשפחות חד הוריות עם ילדים קטינים. הכוונה היא להבהיר את חשיבות עריכת צוואה עבור אם גרושה, פרודה או רווקה, המגדלת את ילדיה הקטינים במסגרת תא משפחתי חד הורי (כמו גם ביחס לאב שאינו חי במשותף עם אם הילדים).

על מנת להבין מדוע חשוב לערוך צוואה, יש בראש ובראשונה לתאר את ברירת המחדל המשפטית במצב בו לא קיימת צוואה. חוק הירושה הישראלי קובע את מנגנון חלוקת העזבון (עזבון הוא המונח המשפטי למסת הנכסים והזכויות שמותיר אחריו אדם לאחר פטירתו) כאשר לא נערכת צוואה המגדירה את היורשים. על פי החוק, יורשיו של אדם שלא הותיר אחריו צוואה ואין לו בן/בת זוג במותו, הם ילדיו, בחלקים שווים ביניהם. אם יש לנפטר בן/בת זוג בעת הפטירה, בן/בת הזוג זכאים למחצית העזבון, והילדים יורשים את המחצית השניה. בהגדרת בן/בת זוג נכלל גם ידוע/ה בציבור.

על פי הוראות החוק, החלות, כאמור, במצב שבו אדם אינו מותיר אחריו צוואה, קיימות שתי בעיות פוטנציאליות בולטות עבור משפחות חד הוריות עם ילדים קטינים –

א.  ניהול ירושת הילדים בעודם קטינים – כאשר הילדים יורשים, אזי בעודם קטינים הם לא יכולים לנהל בעצמם את הרכוש והכספים שהגיעו לידיהם. התוצאה היא שההורה השני – דהיינו, הגרוש או הבעל הפרוד או אבי הילדים שלא נישא לאם, יהיה זכאי לנהל את הרכוש עבור הילדים בהיותו אפוטרופוס טבעי שלהם, כל עוד הם קטינים (וביחס הפוך, לו האב נפטר, האם תהיה זו שתנהל את הרכוש). עבור אמהות רבות (כמו גם אבות) תוצאה אפשרית זו מאוד לא רצויה, שכן כאשר התא המשפחתי מתפרק, לעיתים קרובות האמון אף הוא נפגע ולמרבית ההורים אין ענין שאם חלילה יקרה להם משהו, בן הזוג לשעבר ינהל את כספי ירושת הילדים עבורם.

ב.    בן זוג ידוע בציבור אשר עשוי לרשת את מחצית העזבון – כפי שצויין, אם לאדם יש בן זוג בעת פטירתו, אפילו יהיה זה בן זוג ידוע בציבור, בן הזוג זכאי על פי החוק לרשת את מחצית העזבון והילדים ייאלצו להסתפק במחצית השניה ולחלוק אותה ביניהם. בפסיקת בתי המשפט נקבע שגם בן זוג ידוע בציבור לאחר קשר בן חודשים ספורים בלבד, זכאי לרשת. תוצאה זו יוצרת קיפוח משמעותי של הילדים, שכן במרבית במקרים ההורה שהלך לעולמו היה מבקש להבטיח את הילדים בראש ובראשונה ולא להעניק לבן זוג החדש (שאינו הורה של הילדים) חלק כה ניכר מן הירושה על חשבון הילדים.

כיצד ניתן לפתור את הבעיות שהועלו, בצוואה?

 חוק הירושה הישראלי מאפשר לכל אדם לערוך צוואה ובמסגרתה לקבוע את יורשיו. החוק מעניק חופש מלא לצוות, דהיינו – אין חובה להוריש לקרובי משפחה ואף לא לילדים או לבן הזוג, וניתן לקבוע כל יורש שהוא. תנאי לתקפות צוואה, שעורך הצוואה היה מודע למעשיו ולתוכן צוואתו וכי הצוואה אכן משקפת את רצונו. על כן, צוואה שנעשתה מרצונו החופשי של אדם יש לכבד, וחובה לקיים את רצונו כפי שעולה מצוואתו.

בהתאם לכך, ניתן לקבוע הוראות שונות בצוואה על מנת להבטיח שהירושה אכן תגיע ליורשים בהם בוחר המצווה.

בענייננו – את שתי הבעיות שהועלו ניתן לפתור בקלות רבה באמצעות צוואה שתכלול את ההתייחסויות הבאות:

א.    באשר לניהול ירושת הילדים הקטינים – ככל שההורה מבקש למנוע מצב שירושת הילדים הקטינים תנוהל על ידי בן הזוג לשעבר, ניתן לקבוע בצוואה שבמידה ומי מהילדים יהיה קטין בעת הפטירה ובעת קיום הצוואה, חלקו על פי הצוואה יוחזק בנאמנות על ידי נאמן שיבחר ההורה בצוואתו. כך ניתן לבחור קרוב משפחה שניתן לסמוך עליו, אשר ינהל את כספי הילד הקטין עד הגיע הקטין לגיל בגרות. ניתן אף לקבוע באיזה גיל יקבל כל ילד את הכספים ואין חובה להעביר את הכספים בגיל 18 דווקא. פעמים רבות הורים סבורים שגיל 18 אינו גיל בוגר מספיק על מנת להתמודד עם סכומי כסף נכבדים ועל כן ניתן לקבוע גיל מבוגר יותר או מראש להתנות שהכספים יועברו וייועדו לרכישת דירה עבור הילד, להוצאות חתונה ועוד (בענין חתונה, ונוכח המגמות כיום להינשא בגיל מאוחר, ניתן לקבוע גיל שאם עד אליו לא נישא הילד, יקבל בכל מקרה לידיו את הכספים).

       במסגרת מנגנון זה של החזקת כספי הילד בנאמנות, ניתן לקבוע הוראות שונות ולאפשר גמישות בשימוש בכספים, גם כשהילד קטין או טרם הגיעו לגיל שנקבע שבו יקבל את הירושה לידיו. ניתן להותיר שיקול דעת בידי הנאמן, על מנת להבטיח שאם הילד יזדקק לכספים, יוכל הנאמן לבחון את הנסיבות ולקבל החלטה לטובת הילד.

ב.      את הבעייתיות הנוגעת לחשש שבן זוג ידוע בציבור יזכה בנתח נכבד מן הירושה, על חשבון הילדים, ניתן בקלות לפתור באמצעות הצוואה, על ידי כך שבצוואה יוגדר חלקו של בן זוג, ככל שיהיה קיים בעת הפטירה. ניתן לקבוע כל הוראה בענין זה, החל מהוראה מפורשת שכל בן זוג שיהיה קיים במועד הפטירה לא יזכה בכל נתח מן הירושה (ורק הילדים לדוג' יזכו בירושה) וכלה בהוראות המעניקות זכויות ירושה לבן הזוג תוך הגדרתן באופן ברור, שישקף את רצון המצווה (להבדיל מן ההוראה הגורפת בחוק המעניקה מחצית מהעזבון לבן הזוג, כאשר אין צוואה).

הדוגמאות הללו ממחישות שתי סוגיות בולטות המצביעות על חשיבות עריכת צוואה במשפחות חד הוריות – כאשר לא קיימת זהות אינטרסים ואמון הדדי בין ההורים לילדים הקטינים, וכאשר קיים קשר עם בן זוג חדש שאינו ההורה הביולוגי של הילדים. קיימות כמובן סוגיות רבות נוספות, שראוי לבחון אותן בכל תא משפחתי, בהתאם למרקם הספציפי המאפיין אותו, בהקשר להסדרי הירושה הרצויים. מכל מקום, וכמסקנה מתבקשת, בהחלט ראוי לתת את הדעת בכל גיל לחשיבות עריכת הצוואה, שכן אם לא קיימת צוואה, הוראות החוק בדבר היורשים על פי דין חלות, ופעמים רבות הן אינן מגשימות את רצונו של כל אדם.