פירוק השיתוף בדירת המגורים – המצב המשפטי
כאשר בני זוג מתגרשים, עליהם לחלק ביניהם את הרכוש המשותף שנצבר במהלך החיים המשותפים. כאשר בני הזוג רכשו דירת מגורים משותפת, דירה זו מהווה חלק בלתי נפרד מן הרכוש לחלוקה.
על פי חוק, בני זוג שבבעלותם דירה משותפת נחשבים כשותפים לנכס מקרקעין לכל דבר וענין, כאשר לכל אחד מהם יש זכות, בכל עת, לדרוש את פירוק השיתוף בדירה. הדרישה לפירוק השיתוף, משמעותה, מכירת הדירה וחלוקת תמורתה בין השותפים (או רכישת מי מבני הזוג את חלקו של משנהו בדירה). בן הזוג החפץ במכירת הדירה יכול, מבחינה משפטית, לאכוף את המכירה על הצד השני (באמצעות צו שיפוטי לפירוק השיתוף), גם בניגוד לרצונו. עם זאת, החוק קובע, כי בית המשפט לא יורה על מכירת דירת המגורים, אלא לאחר שנוכח שלבן הזוג המשמורן ולילדים הקטינים נמצא מקום מגורים חלופי.
כפיית המכירה על אחד מבני הזוג, באמצעות צו שיפוטי, הינו פתרון שאינו רצוי, אלא במצב בו אין ברירה אחרת. רצוי ומומלץ שבני הזוג ינסו להגיע בכוחות עצמם להסדר שיאזן בין האינטרסים של האם (אשר על פי רוב מחזיקה במשמורת הילדים), הילדים והאב.
כאשר שני בני הזוג נוהגים בתום לב ואין ניסיון לנצל מצב מצוקה של האחר (כמו למשל ניסיון של האם לנצל את היותו של האב מחוץ לדירת המגורים והשהיית הליכי המכירה במכוון, או, מנגד, ניסיון של האב לאכוף את המכירה במהירות ללא כל זמן התארגנות סביר לאם ולילדים) – ניתן להגיע לפתרון שיטיב עם כל הצדדים, בנסיבות הקיימות.
אציג להלן את נקודות המבט האופייניות לאם ולאב ביחס לדירת המגורים, ואת הפתרונות שניתן לספק למחלוקת עקרונית זו.
נקודת המבט של האם:
מן הבחינה הרכושית, לאם המשמורנית אין זכות לקבל נתח גדול יותר בתמורת דירת המגורים, מן הטעם שהיא ההורה המשמורן. לאם, כהורה משמורן, יש זכות לקבל מרכיב מדור בדמי המזונות עבור הילדים, דהיינו השתתפות האב בשכר דירה (אם תשכור האם דירה) או בתשלומי המשכנתא (אם תרכוש האם דירה חלופית תוך הסתייעות בהלוואה מובטחת במשכנתא).
פירוק השיתוף, מטבע הדברים, יקשה הן על האם והן על האב בהתארגנות בדירה חלופית, שכן תא משפחתי אחד מתחלק כעת לשניים.
בנוסף, עקירת הילדים מסביבתם הטבעית וממוסדות החינוך עלולה להקשות עליהם את תקופת ההסתגלות הקשה ממילא, הנובעת מפירוק התא המשפחתי. פעמים רבות, מכירת הדירה והתארגנות בדירה חדשה עם מחצית מן ה"הון המשפחתי", תחייב מעבר לאיזור מגורים אחר (זול יותר).
האם תעדיף, על פי רוב, לבחון את מלוא האפשרויות לרכישת זכויות האב בדירה או להגדיל את הנתח הכספי אותו היא תקבל ממכירת הדירה, על מנת להקל עליה את ההתארגנות לצורך רכישת דירה חלופית עבורה ועבור הילדים. להלן נבחן כיצד ניתן להשיג זאת, תוך שמירת האינטרסים של האב.
נקודת המבט של האב:
האב על פי רוב, יבקש באופן טבעי לממש את חלקו בדירת המגורים המשותפת לצורך תחילת חייו החדשים והסדרת מקום מגורים אחר עבורו ואף עבור הילדים אשר יימצאו אצלו במסגרת הסדרי הראיה (אשר כיום מקובל בהחלט שכוללים לינה באמצע השבוע, כך שנדרש שגם הדירה של האב תהיה מאורגנת באופן מלא לילדים).
יציאת האב מן הבית ללא מימוש חלקו בדירת המגורים תקשה עליו לממן את שכר הדירה שיהיה עליו לשכור או לבצע את ההשקעה הראשונית הנדרשת לצורך התארגנות בדירה חדשה (כל זאת בנוסף לתשלום דמי המזונות עבור הילדים).
פתרונות אופציונאליים –
את הפתרונות הטובים ביותר ניתן להשיג באמצעות הסכם אליו יגיעו הצדדים במשותף. סעדים משפטיים מטבעם אינם גמישים ואינם יכולים תמיד לאזן נכונה בין צרכי הצדדים.
במסגרת הסכם ניתן להגיע לכל פתרון שיספק את הצדדים ולהלן כמה אופציות שניתן לפתח בסוגיה זו:
- ככל שישנו רכוש נוסף לחלוקה בין הצדדים, ניתן ליצור חלוקה שתאפשר לאם ולילדים להיוותר בדירת המגורים, ללא מכירתה, על חשבון רכוש אחר שיוותר בידי האב.
- כאשר יש בידי האב זכויות סוציאליות לחלוקה, אשר מועד חלוקתן הינו עתידי (על פי חוק את הזכויות הסוציאליות יש לחלק במועד שהן נזילות), ניתן להסכים שהחלוקה תיעשה באופן מיידי עם הגירושין (בערך מהוון שיקח בחשבון את המשמעות הכלכלית של התשלום המיידי) והאם תקבל את חלקה בזכויות אלה מתוך חלקו של האב בדירה. כך האב יוותר בעתיד עם מלוא הזכויות הסוציאליות שלו והאם תוכל לקבל נתח גדול יותר מן הדירה על חשבון זכויות אלה באופן שיקל עליה את ההתארגנות בדירה חלופית או יאפשר לה אפילו לרכוש את יתרת חלקו של האב בדירת המגורים.
- ניתן להסכים על כך שהאב ישלם את דמי המדור עבור הילדים (שהינם חלק מדמי המזונות, כאמור, שנועדו לכסות את השתתפות האב בדמי השכירות או המשכנתא על דירת המגורים של האם עם הילדים) מראש בתשלום אחד, במקום מדי חודש בחודשו, וכך לאפשר לאם קבלת סכום גדול יותר מתמורת הדירה. פתרון זה מספק את צרכי האם והילדים בשלב המיידי שלאחר הגירושין, מחד, ומקל על האב את תשלום המזונות החודשי לעתיד לבוא, מנגד (שכן התשלום החודשי מופחת, בהיעדר מרכיב המדור ששולם מראש). עם זאת, החסרון לאב בפתרון זה נעוץ במציאות בה יהיו שינויים עתידיים במשמורת אשר יכולים להשליך על המזונות (לדוג' במקרה בו מי מן הילדים יעבור למשמורתו בעתיד, אז סכום המזונות יופחת או יבוטל כליל והאב יהיה במצב שכבר שילם מראש עבור מרכיב המדור במזונות לכל התקופה).
- ניתן להסכים על כך שהאם והילדים ימשיכו להתגורר מספר שנים לאחר הגירושין בדירת המגורים, כאשר תמורת הטבה זו מצד האב, יהיה פטור האב מתשלום דמי מדור עבור הילדים בתקופה זו.
כמובן שניתן לרקוח פתרונות רבים נוספים, המתאימים לכל מקרה באופן פרטני. החשיבות היא לפתח מודעות לכך שבדרכי הידברות והסכמה, ניתן להגיע לתוצאות שיטיבו הן עם ההורים והן (ובמיוחד) עם הילדים המשותפים.
יצויין, כי לאחרונה קיימת מגמה הולכת וגוברת מצד ביהמ"ש להכיר בחשיבות למנוע את עקירת הילדים מביתם, כל אימת שהדבר אפשרי במסגרת חלוקת הרכוש, מתוך ניסיון לצמצם את הזעזוע בחייהם של הילדים, אגב תהליך הפירוד והגירושין.