מה צריך לכלול הסכם גירושין?

הנושאים המרכזיים שחשוב להסדיר

הסכם מקיף צריך להתייחס בדרך כלל לנושאים הבאים:

• סיום הנישואין ושיתוף הפעולה בסידור הגט.
• אחריות הורית וקבלת החלטות הנוגעות לילדים.
• זמני שהות בשגרה, בחגים ובחופשות.
• מזונות ילדים וחלוקת הוצאותיהם.
• חלוקת נכסים, זכויות וחובות.
• הסדרת דירת המגורים.
• לוחות זמנים לביצוע ההתחייבויות.
• מנגנון קבוע להתמודדות עם מחלוקות ושינויים בעתיד.

הסכמות עקרוניות אינן מספיקות. במסגרת עריכת הסכם גירושין יש לתרגם כל הסכמה להוראות מעשיות: מי צריך לבצע אותה, עד איזה מועד, אילו מסמכים עליו למסור ומה יקרה אם ההתחייבות לא תקוים. ככל שההוראות ברורות יותר, כך קטן הסיכון שכל אחד מהצדדים יפרש אותן בדרך שונה.

סידור הגט וסיום ההליכים בין בני הזוג

ההסכם צריך לכלול את התחייבות הצדדים לפעול לסידור הגט ולשתף פעולה עם ההליך בבית הדין הרבני. ניתן להסדיר בו גם את מועד הגשת הבקשה המשותפת, ההתייצבות לדיונים והפעולות הדרושות להשלמת הגירושין.

אם כבר מתנהלים בין בני הזוג הליכים משפטיים, חשוב לקבוע אילו מהם ייסגרו בעקבות אישור ההסכם ובאיזה שלב. כאשר קיימות מחלוקות הנוגעות לכתובה, למזונות אישה או לטענות רכושיות נוספות, יש להתייחס אליהן במפורש ולא להניח שסעיף כללי של ויתור על תביעות נותן להן מענה מספק.

אישור ההסכם אינו מסיים כשלעצמו את הנישואין. כאשר מדובר בבני זוג יהודים שהגירושין ביניהם מצויים בסמכות בית הדין הרבני, עליהם להשלים את הליך הגירושין באמצעות סידור הגט, גם אם ההסכם כבר אושר וקיבל תוקף של פסק דין.

הסכם גירושין עם ילדים

הסכם גירושין עם ילדים צריך לתת מענה מפורט לאחריות ההורית, לזמני השהות, למזונות ולדרך שבה יתקבלו החלטות מהותיות בחיי הילדים. המטרה אינה רק לקבוע היכן ישהו הילדים בכל יום, אלא ליצור מסגרת ברורה שתאפשר לשני ההורים להמשיך למלא תפקיד משמעותי בחייהם.

אחריות הורית וקבלת החלטות

גם כאשר הילדים שוהים זמן רב יותר בביתו של אחד ההורים, שני ההורים נשארים, ככלל, האפוטרופוסים הטבעיים שלהם ובעלי מעמד בקבלת החלטות מהותיות.

ההסכם צריך להתייחס, בין היתר, לנושאים הבאים:

• בחירת מסגרות חינוך ושינויים במסגרת הלימודים.
• טיפולים רפואיים, רגשיים או התפתחותיים.
• אבחונים וטיפולים שאינם דחופים.
• חוגים, קייטנות ופעילויות.
• שינוי מקום מגורים העלול להשפיע על שגרת הילדים.
• הנפקת דרכונים ויציאה לחו״ל.
• העברת מידע רפואי וחינוכי ועדכון שוטף של שני ההורים.

קביעה כללית שלפיה "ההחלטות יתקבלו במשותף" עלולה להשאיר את ההורים ללא פתרון כאשר מתעוררת מחלוקת. בהתאם לנסיבות, אפשר לקבוע פנייה לגורם חינוכי, מקצועי או טיפולי מתאים, קבלת חוות דעת מקצועית או ניסיון לגישור, מבלי לגרוע מהאפשרות לפנות לערכאה המשפטית כאשר המצב מחייב זאת.

זמני שהות, הורות משותפת ומשמורת משותפת

המונח "משמורת משותפת” עדיין שגור בציבור, אך בשיח המשפטי המקובל הדגש הוא על האחריות ההורית ועל חלוקת זמני השהות בפועל.

כאשר עורכים הסכם גירושין הכולל הורות משותפת, יש לפרט את הימים והשעות שבהם ישהו הילדים עם כל הורה, את מקום האיסוף וההחזרה ואת חלוקת האחריות להסעות. המונח "הורות משותפת" אינו מחליף את הצורך בלוח זמנים שניתן ליישם.

גם הסכם גירושין הכולל משמורת משותפת צריך להתייחס למציאות היומיומית ולא להסתפק בכותרת זו. רצוי להסדיר:

• חלוקת ימי השבוע והלינות.
• חלוקת סופי השבוע.
• חגים, ערבי חג וחול המועד.
• החופש הגדול וחופשות ממערכת החינוך (לרבות שביתות).
• ימי הולדת ואירועים משפחתיים.
• נסיעות בארץ ובחו״ל.
• שינויים חד-פעמיים בלוח הזמנים.
• קשר עם ההורה השני בזמן שהות ממושכת.
• התנהלות במקרה של מחלה או מצב חירום.

יש להביא בחשבון את גיל הילדים, מסגרות החינוך, המרחק בין בתי ההורים ושעות העבודה של כל אחד מהם. הסדר שמתאים לילדים צעירים לא בהכרח יתאים להם כעבור מספר שנים. משום כך, ניתן לקבוע מנגנון לבחינה מחודשת של הסדרי שהות כאשר חל שינוי ממשי בצורכי הילדים או בנסיבות המשפחה.

מזונות ילדים וחלוקת ההוצאות

פרק מזונות הילדים צריך להסדיר לא רק את סכום התשלום החודשי, אלא גם את חלוקת ההוצאות הנוספות ואת הדרך שבה ייגבו ויוחזרו הכספים.

בין הנושאים שיש לבחון:

• סכום המזונות ומועד התשלום.
• מדור והוצאות אחזקת הבית.
• מנגנון הצמדה, ככל שנקבע.
• הוצאות רפואיות שאינן מכוסות במלואן.
• טיפולים רגשיים, אבחונים וטיפולים פרטיים.
• צהרונים, קייטנות, חוגים ושיעורי עזר.
• ציוד לימודי ותשלומי הורים.
• אופן העברת קבלות והמועד להחזר הכספים.
• ההסדר שיחול בתקופת השירות הצבאי או הלאומי.

כאשר זמני השהות רחבים או שווים, אין משמעות הדבר בהכרח שלא ייקבע תשלום מזונות. יש לבחון את צרכי הילדים, הכנסות שני ההורים, זמני השהות בפועל וההוצאות שכל אחד מהם משלם ישירות.

כדאי גם לקבוע אילו הוצאות מחייבות הסכמה מראש. כך ניתן למנוע מצב שבו אחד ההורים מחליט לבדו על טיפול, חוג או מסגרת פרטית, ולאחר מכן דורש מההורה השני להשתתף בעלות שלא אושרה.

חלוקת הרכוש מחייבת תמונה מלאה

לפני שמחליטים כיצד יחולק הרכוש, יש למפות את מלוא הנכסים, הזכויות והחובות של בני הזוג. הבדיקה אינה מוגבלת לנכסים הרשומים במשותף. היא צריכה לכלול גם זכויות הרשומות על שם אחד מבני הזוג, אך נצברו בתקופת החיים המשותפים.

בין הנכסים וההתחייבויות שיש לבחון:

• דירת המגורים ונכסי מקרקעין נוספים.
• חשבונות בנק, חסכונות ופיקדונות.
• תיקי השקעות, מניות ונכסים דיגיטליים.
• זכויות בעסק, בחברה או בשותפות.
• אופציות, מניות חסומות ותמריצים ממקום העבודה.
• פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות ופיצויי פרישה.
• כלי רכב ותכולת הבית.
• הלוואות, ערבויות, משכנתאות וחובות.
• נכסים וכספים המוחזקים בישראל או מחוץ לישראל.

כאשר הדבר רלוונטי להסכמות, יש לקבוע גם את מועד הקרע שלפיו יחושבו הזכויות והחובות.

ניסוח נכון של פרק חלוקת רכוש בגירושין צריך למנוע מצב שבו נכס משמעותי נשמט מההתחשבנות או שכל אחד מבני הזוג מעניק לסעיף הוויתור משמעות אחרת.

דירת המגורים

אם הדירה תימכר, לא מספיק לקבוע שהתמורה תחולק בין הצדדים. יש להסדיר גם את תהליך המכירה:

• מתי תוצע הדירה למכירה.
• כיצד ייבחרו המתווך והשמאי.
• כיצד ייקבע מחיר המכירה.
• מה יקרה אם הדירה לא תימכר בתקופה שנקבעה.
• מי יתגורר בה עד למכירה.
• מי ישלם את המשכנתה, הארנונה, הביטוח והתיקונים.
• כיצד יחולקו התמורה, המסים והוצאות המכירה.

אם אחד מבני הזוג ירכוש את חלקו של האחר, יש לקבוע כיצד יוערך שווי הדירה, מתי ישולם הסכום, כיצד תסולק המשכנתה וכיצד יועברו הזכויות. רצוי להסדיר גם מה יקרה אם הבנק לא יאשר את גריעת אחד מבני הזוג מההלוואה.

זכויות סוציאליות, פנסיה, מניות ואופציות

זכויות ממקומות העבודה עשויות להיות בעלות שווי משמעותי גם כאשר הן אינן נזילות במועד הגירושין. לכן יש לבדוק פנסיות, קופות גמל, קרנות השתלמות, מענקים, פיצויים, אופציות ומניות שנצברו או הוקצו בתקופת הנישואין.

ההסכם צריך לקבוע כיצד יחולקו הזכויות: בעת הבשלתן, באמצעות תשלום לאחר הערכת שווי או בדרך אחרת. אם נדרשת חוות דעת אקטוארית או כלכלית, יש לקבוע מי יבחר את המומחה, מי יישא בעלות ומה יקרה אם לאחר עריכת חוות הדעת יתגלה מידע חדש.

מנגנוני הביצוע הם חלק מהותי מההסכם

הסכם יכול להיראות מאוזן על הנייר ועדיין להיות קשה לביצוע. לכן חשוב לקבוע מנגנונים שיאפשרו לממש את ההתחייבויות גם אם שיתוף הפעולה בין הצדדים ייחלש לאחר החתימה.

בהתאם לנסיבות, אפשר לכלול:

• לוחות זמנים לתשלומים ולהעברת זכויות.
• התחייבות לחתום על מסמכים בתוך תקופה מוגדרת.
• ייפויי כוח לביצוע פעולות מסוימות.
• מינוי שמאי, רואה חשבון או אקטואר במקרה של מחלוקת.
• מנגנון להערכת נכס או עסק.
• ריבית או הצמדה במקרה של איחור בתשלום.
• הוראות למסירת מסמכים ומידע.
• דרך ליישוב מחלוקת לפני פתיחת הליך משפטי.

בבג״ץ 473/24, שניתן ביום 22.6.2025, נקבע כי אישור הסכם גירושין בבית הדין הרבני אינו מקנה לבית הדין, רק מעצם האישור, סמכות נמשכת לדון בעתיד בתביעה רכושית לאכיפתו. הפסיקה מחזקת את הצורך לקבוע בהסכם מנגנוני ביצוע ברורים ולבחון מראש כיצד יטופלו מחלוקות עתידיות.

מה עלול לקרות כשההסכם אינו מפורט?

כך למשל, בני זוג עם שני ילדים הסכימו על הורות משותפת, מכירת הדירה וחלוקה שווה של הרכוש. אלא שההסכמות נוסחו באופן כללי: לא נקבע מי מסיע את הילדים בימי המעבר, כיצד מחלקים את חופשת הקיץ, מי משלם את המשכנתה עד למכירת הדירה ומה קורה אם אחד מבני הזוג מסרב להצעת רכישה. ההסכם גם לא התייחס לאופציות שנצברו במקום עבודתו של אחד מהם.

כעבור כמה חודשים התברר שכל אחד מבני הזוג הבין את ההסכמות בדרך אחרת. כתוצאה מכך התעוררו מחלוקות בנוגע לילדים, להוצאות הדירה ולאופציות.

ניסוח מפורט היה יכול לקבוע לוח זמנים מדויק, מנגנון לבחירת הצעת הרכישה, חלוקת הוצאות עד למכירת הדירה והתייחסות ברורה לאופציות. הפרטים שנראו שוליים בזמן המשא ומתן היו יכולים למנוע את המחלוקת.

הסכם גירושין ללא ילדים

הסכם גירושין ללא ילדים אינו צריך לכלול אחריות הורית, זמני שהות ומזונות ילדים, אך הוא אינו בהכרח פשוט. לעיתים עיקר המורכבות נמצא דווקא בנכסי מקרקעין, עסקים, השקעות, פערי השתכרות וזכויות סוציאליות.

בהתאם לנסיבות, יש להסדיר:

• את סידור הגט וסגירת ההליכים.
• את דירת המגורים ונכסי המקרקעין.
• את חלוקת החשבונות, החסכונות וההשקעות.
• את הזכויות הסוציאליות והפנסיוניות.
• את החובות והערבויות.
• את התכולה וכלי הרכב.
• את הכתובה ומזונות האישה, ככל שהדבר רלוונטי.
• את תשלומי האיזון ומועדי ביצועם.
• את הוויתורים ההדדיים לאחר השלמת ההסכם.

גם כאשר אין לבני הזוג רכוש רב, כדאי לבחון את מלוא הזכויות והחובות ולא להסתפק בהצהרה כללית שלפיה כל צד נשאר עם מה שרשום על שמו.

הסכם גירושין בהסכמה והליך גישור

הסכם גירושין בהסכמה מאפשר לבני הזוג לשמור בידיהם את השליטה בתוצאה ולהתאים את הפתרונות לצורכי המשפחה. ההסכם יכול להתגבש במשא ומתן בין עורכי הדין או במסגרת גישור לפני גירושין.

עם זאת, הרצון להגיע להסכמה אינו צריך לבוא על חשבון בדיקת הזכויות וקבלת מידע מלא. מגשר מסייע לצדדים לנהל את השיח ולקדם הסכמות, אך אינו מייצג את האינטרסים הנפרדים של כל אחד מהם. לכן, לפני החתימה, חשוב שכל צד יבין את משמעות הוויתורים, את החלופות העומדות בפניו ואת ההשלכות העתידיות של ההסכם.

אישור הסכם גירושין

הסכם גירושין בין בני זוג נשואים טעון אישור של ערכאה מוסמכת. במסגרת אישור הסכם גירושין נבחן אם הצדדים חתמו עליו מרצונם החופשי ואם הם מבינים את תוכנו, משמעותו ותוצאותיו. כאשר ההסכם כולל הוראות הנוגעות לילדים, נבחנת גם התאמתן לטובתם.

לאחר האישור מקבל ההסכם תוקף של פסק דין. עם זאת, הדיון באישור אינו תחליף לעריכה משפטית יסודית. בית המשפט או בית הדין אינם מנהלים עבור הצדדים את המשא ומתן ואינם משלימים מנגנונים שחסרים בהסכם.

האם ניתן לשנות או לבטל הסכם גירושין?

כאשר שני הצדדים מסכימים לשינוי, ניתן לערוך הסכם מתקן ולהביאו לאישור הערכאה המוסמכת. הסכמה בעל פה או התנהלות זמנית השונה מהוראות ההסכם אינן תחליף בטוח לתיקון כתוב ומאושר.

ביטול חד-צדדי של הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין הוא הליך מורכב. נדרשת עילת ביטול משפטית מתאימה, כגון הטעיה, כפייה, עושק או טעות בנסיבות המצדיקות זאת. חרטה מאוחרת או תחושה שההסכם אינו כדאי אינן מספיקות בדרך כלל לביטולו.

הוראות הנוגעות לילדים עשויות להיבחן מחדש כאשר חל שינוי בנסיבות או כאשר טובת הילדים מצדיקה זאת. גם מזונות ילדים עשויים להשתנות, אך נדרש להוכיח שינוי נסיבות מהותי. בבע״מ 7670/18 הבהיר בית המשפט העליון כי הלכת בע״מ 919/15 אינה מהווה כשלעצמה שינוי נסיבות מהותי ואינה מרככת את הדרישה להוכיח שינוי כזה.

הסכם מדויק מצמצם מחלוקות עתידיות

הסכם גירושין איכותי צריך להיות ברור, ניתן לביצוע ומותאם למציאות המשפחתית והכלכלית. עליו לתת מענה למצב הקיים, אך גם לתרחישים סבירים שעשויים להתעורר בהמשך.

ליווי של עורך דין לענייני משפחה וירושה מאפשר לבחון את ההסכם מתוך הבנה של הדין, הפסיקה והמשמעות המעשית של כל התחייבות. ככל שההסכם מפורט ומדויק יותר, כך קטן הסיכון שהצדדים יידרשו לחזור לערכאות כדי לברר נושאים שניתן היה להסדיר מראש.