על מנת שבני זוג ייחשבו כידועים בציבור, תהא סיבת בחירתם במסגרת יחסים זו אשר תהא, נדרש קיומם של תנאים הכרחיים: קיום חיי משפחה במשק בית משותף, תחת אותה קורת גג (ראוי לציין, מבלי להרחיב לצורך כתבה זו, כי ידועים מקרים בפסיקת בתי המשפט בהם הוגדרו בני זוג כידועים בציבור, גם כאשר בני הזוג לא התגוררו בבית אחד תחת אותה קורת גג, אלא חלקו את חייהם בין שני בתיהם).
להבדיל ממערכת נישואין, מאופיינת מערכת יחסים של ידועים בציבור באפשרות המיידית לנתק את הקשר. למה הכוונה? כאשר בני זוג נשואים מבקשים להיפרד ולהתגרש, התהליך אורך זמן מסויים, לצורך הסדרת הגירושין ולא ניתן להביא את הקשר לסיומו (ברמה הפורמאלית) באופן מיידי, גם אם צד אחד עוזב את השני בפועל. כך לדוג', אם הבעל יעזוב את הבית, עדיין יהיה מחוייב כלפי אשתו בחובות מקשר הנישואין, דוגמת מזונות, שכן הוא עדיין נשוי לה והקשר הפורמאלי טרם הותר. במסגרת יחסים בין ידועים בציבור, אין מסגרת פורמאלית אשר אותה יש להתיר ולמעשה סיום הקשר יכול להיעשות באופן מיידי, ללא תקופת הסתגלות, מרגע שאחד הצדדים קם והולך.
נוצרו מצבים בהם אשה היתה תלויה כלכלית בבן זוגה הידוע בציבור, אולם משהוא בחר יום בהיר אחד לקום וללכת, נותרה היא בבת אחת ללא מקורות כלכליים מספקים, שכן נוצר נתק חד ומיידי ביחסים.
בתי המשפט נתנו את הדעת למציאות בעייתית זו ונקבע שגם במערכת יחסים בין ידועים בציבור קיימת חובת מזונות בין בני הזוג. להבדיל מחובת המזונות במערכת הנישואין הפורמאלית המושתתת על הדין האישי (ההלכה היהודית כאשר מדובר בבני זוג יהודים, לרבות הכתובה הנחתמת על ידי הבעל בטקס הנישואין הדתי), חובת המזונות במסגרת היחסים בין בני זוג ידועים בציבור מושתתת על יסודות הסכמיים בין בני הזוג ועל עקרון תום הלב. בתי המשפט קבעו כי שיקולים של הגינות, הגנה על הצדדים חלשים (על פי רוב האשה) וההסתמכות הכלכלית של הצד החלש במערכת הזוגית על הצד החזק כלכלית בתקופת הקשר, מחייבים לאפשר חיוב בעל אופי של מזונות משקמים לצד החלש, לאחר הפירוד. זאת, בין היתר, נוכח התוצאות הקשות שעלולות להיווצר במערכת יחסים בין ידועים בציבור במצב של הפסקה מיידית של המחויבות הכלכלית של הגבר כלפי האשה, עם התערערות היחסים, כאשר התקיים קודם לכן בין בני הזוג דפוס של תלות כלכלית. עוד נקבע כי החיים הזוגיים והאופן בו בני הזוג ניהלו את משאביהם הכלכליים ותמכו הדדית האחד בשני, גם בהיבט הכלכלי, הם שיוצרים הסכם משתמע (דהיינו – אף אם אין הסכם מפורש בין בני הזוג בענין זה) לתשלום המזונות.
בהתאם לגישות אלה, קיימת כיום מגמה בבתי המשפט לענייני משפחה לפסוק מזונות משקמים לבת זוג ידועה בציבור, אשר היתה תלויה כלכלית בבן זוגה, וזאת לתקופה שלאחר הפירוד ביניהם, על מנת למנוע מצב של נתק כלכלי חד ופתאומי, ללא יכולת הסתגלות למציאות החיים החדשה.
לאיזה פרק זמן יפסקו על פי רוב המזונות המשקמים? סכום המזונות ומשכם ישתנה ממקרה למקרה, ויקבע בהתאם לנסיבות הספציפיות. יחד עם זאת, ניתן לומר, כי דפוס היחסים בפועל, משך היחסים, טיבה ואופיה של התלות הכלכלית שנוצרה בין בני הזוג, שאלת קיומם של ילדים משותפים בקשר, הפסדים ורווחים כלכליים שנגרמו לבני הזוג במהלך הקשר (לדוג' פשרות בנושא קריירה ועבודה שבצע צד אחד, לעומת הישגים אליהם הגיע הצד האחר) ישפיעו על קביעת סכום המזונות והתקופה שלגביה יפסקו.
דמי המזונות המשקמים יכולים להיפסק כתשלום חודשי לפרק זמן מסויים או כסכום חד פעמי. מטרתם כלשונם – שיקום בן הזוג החלש כלכלית ומתן אפשרות לעמוד על הרגליים לאחר התלות הכלכלית שנוצרה בבן הזוג. אין המדובר בסכומים מאוד גבוהים על פי רוב וכאשר הסכום נפסק באופן חודשי, יהיה זה בדרך כלל לתקופה שאינה ארוכה, בין שנה למספר שנים לאחר הפירוד, בהתאם לנסיבות המקרה, כאמור.
מגמה חשובה זו נותנת מענה למסגרת יחסים שהופכת יותר ויותר מקובלת בעידן המודרני ומונעת התנהלות חסרת תום לב בין בני הזוג, אגב הפירוד וניתוק היחסים ביניהם.
על קצה המזלג, יצויין עוד, כי מערכת יחסים בין בני זוג ידועים בציבור יכולה אף ליצור זכויות רכושיות של בני הזוג, האחד כלפי משנהו (מעבר לזכות המזונות), זאת כאשר מוכח כי התקיימה בין הצדדים כוונת שיתוף, דהיינו, שבני הזוג התכוונו לשתף האחד את השני בזכויות וברכוש שנצבר על ידם במהלך הקשר, כבני זוג נשואים. לצורך כך יש להוכיח קיומו של אורח חיים תקין ומאמץ משותף בקשר, בין היתר לצבירת הזכויות והנכסים, כל אחד מבני הזוג בתחומו (מאמץ משותף יכול להיות גם במצב של חלוקת תפקידים בתא המשפחתי, צד אחד אמון על צבירת נכסים כלכליים וצד אחר על ההיבטים של הדאגה השוטפת לבית ולמשפחה). הנטל המוטל על בן הזוג הידוע בציבור להוכיח שהיתה כוונה לשיתוף רכושי הינו גבוה יותר בהשוואה לבני זוג נשואים, שכן נדרש להוכיח שעל אף היעדר הנישואין הפורמאליים היתה כוונת מיסוד מלאה בקשר והתנהלות כלכלית כבני זוג נשואים לכל דבר וענין.