תוכן המפגשים עם המגשר והדברים הנאמרים במסגרת הגישור, כמו גם המסמכים המועברים במסגרתו, הם חסויים. גם אם ייכשל הליך הגישור והצדדים ימצאו עצמם מנהלים הליכים משפטיים, לא ניתן יהיה למסור בבית המשפט פרטים אודות הצעות כאלה ואחרות שהועלו במהלך הגישור ועמדתו של כל צד ביחס אליהן או לגלות לבית המשפט מי סרב להמשיך בהליך הגישור או הביא לכשלונו.

 

תפקידו של המגשר להוביל את הצדדים למציאת פתרון והוא אינו כופה עליהם פתרונות שאינם מקובלים עליהם. ההליך כולו בנוי על הסכמה ושיתוף פעולה מרצון. המגשר קובע את האופן שבו ייערכו המפגשים, במשותף או בנפרד, בהתאם להערכתו את התועלת שבכך.

 

חשוב לציין כי לכל אחד מהצדדים קיימת הזכות, בכל שלב של הגישור, להודיע כי אין הוא מעוניין להמשיך בגישור וברצונו לפנות לערכאות משפטיות. אותו צד אינו צריך לתת נימוקים לכך.

 

להליך הגישור יתרונות רבים, אשר חלקם הינם: יישוב המחלוקות בדרכי שיח ושלום וצמצום העימות והקונפליקט אגב המשבר הזוגי; מניעת ההסלמה שהינה מנת חלקם של הליכים משפטיים; תהליך קצר ומהיר יותר; חסכון משמעותי בעלויות הכלכליות לעומת ניהול הליכים משפטיים; סיכוי לשביעות רצון גבוהה יותר של שני הצדדים מתוצאות ההליך, שכן הצדדים מגיעים להסדרים בעצמם להבדיל ממצב בו ביהמ"ש כופה את ההסדרים באופן שלרוב מותיר צד אחד מרוצה וצד אחד מתוסכל.

 

לצד היתרונות הרבים של הליך הגישור, מחקרים הצביעו על חסרון משמעותי המיוחס להליך זה, הנובע מכך שההליך נמצא משקף את יחסי הכוחות שהתקיימו בתא המשפחתי טרם הסכסוך, ובהתאם לכך, את עמדת הנחיתות של הצד החלש יותר במערכת הזוגית. דהיינו – הצד החלש יותר בדינמיקת היחסים הזוגית יהיה נתון ללחצים רבים יותר במשא ומתן, יתקשה לעמוד על שלו ועל פי רוב יתפשר על סוגיות עקרוניות ומשמעותיות יותר. משכך, הצד החלש עלול למצוא עצמו מקופח במסגרת ההליך ועם הסכם מוגמר שאינו משרת את האינטרסים שלו לטווח הארוך. ההנחה שהמגשר ישמור על יחסי כוחות שווים בין הצדדים ויגן על הצד החלש, לא נמצאה נכונה אופרטיבית במקרים רבים של הליכי גישור, וזאת לנוכח העמדה הנייטראלית שהמגשר מייחס לעצמו במסגרת ההליך (שכן המגשר, נוכח אופיו של ההליך, אינו מייצג אף אחד מן הצדדים).

 

הדרך להתמודד עם חסרון זה היא לקבל ייעוץ שוטף לאורך הליך הגישור מעורך דין מלווה שתפקידו להבטיח את שמירת הזכויות של הצד שאותו הוא מייצג במסגרת הליך הגישור. הייעוץ יכול להינתן "מאחורי הקלעים" או באופן גלוי, עם אופציה שעורכי הדין יטלו אף הם חלק בהליכי הגישור יחד עם המתדיינים עצמם.

 

לליווי של עורך דין יש ערך רב, שכן הדבר מבטיח שעקרונות הגישור שיתגבשו אכן יהיו נכונים לצד הרלוונטי בהליך הגישור וכי לא יבוצעו על ידי אותו צד פשרות בלתי סבירות (להבדיל מפשרות היגיוניות ומקובלות לצורך הגעה להסכם). כמו כן, לעורך הדין תרומה חשובה מאוד בשלב של ניסוח ההסכם, על מנת לוודא שההסכם מנוסח כהלכה וצופה פני עתיד באופן שלא יותיר פרצות שיהוו קרקע פוריה למחלוקות עתידיות. חשוב כמובן להקפיד שעורך הדין הנרתם להליך הגישור, אכן יהיה מחוייב לקידום ההליך ויעשה כל מאמץ על מנת לאפשר את סיום ההליך בהצלחה, תחת גרירתו לערכאות משפטיות.

 

לאחר ההגעה להסכם במסגרת הליך הגישור, יש להגיש את ההסכם לבית המשפט על מנת לאשרו ולקבל תוקף של פסק דין להוראותיו. הליך אישור ההסכם הינו הליך קצר ופשוט. הצדדים מוזמנים להופיע בפני שופט, אשר מטרתו בדיון הקצר שמתנהל בענין, לוודא שהצדדים חתמו על ההסכם ברצון חופשי מתוך מודעות מלאה לכלל הוראות ההסכם, משמעותן והתוצאות הנובעות מהן.

 

לאחר אישור ההסכם על ידי ביהמ"ש, ההסכם הינו בעל נפקות משפטית מחייבת וקשה מאוד לבטלו, ככל שצד מתחרט (אלא בעילות מאוד ספציפיות וחריגות). על כן, יש להגיע לשלב אישור ההסכם ולהודיע לבית המשפט על הסכמה להוראותיו, רק כאשר יש גמירות דעת מלאה ושלמות אמיתית עם תוכן ההסכם.