גידול אחוזי הגירושין לאחר החגים

לאחר תקופת החגים נצפית עליה במספר תיקי הגירושין –
מה גורם לתופעה וכיצד ניתן לעבור את החגים בשלום?

 תקופת החגים טומנת בחובה הרבה ציפייה, הכנות והתרגשות, אולם היא גם מועדת לפורענות בכל הנוגע למערכות היחסים המשפחתיות והזוגיות.

 המציאות מלמדת, כמו גם הסטטיסטיקה בדבר היקף פתיחת תיקי גירושין, כי בתקופה שלאחר החגים, דהיינו, בחודש אוקטובר לאחר חגי תשרי ובחודש מאי לאחר חג הפסח, קיימת עליה משמעותית בכמות תיקי הגירושין הנפתחים.

 מגמה זו אינה מאפיינת רק את ישראל והיא נצפית גם בארה”ב ובאירופה, שם ניתן להבחין בקיומה בעיקר לאחר חג המולד.

מהן הסיבות המרכזיות לכך שדווקא תקופה זו מביאה לשברונן של מערכות יחסים זוגיות רבות?

  1. היציאה מן השגרה והשלכותיה – תקופת החגים מתאפיינת ביציאה מן השגרה, חופש מן העבודה ושהייה מרובה יותר בחיק המשפחה. בעיות רבות אשר בעיתות שגרה זוכות להדחקה וחוסר התעסקות, צפות ועולות בעת הזו. דברים שקל להדחיק במירוץ היומיומי של עבודה, מטלות הבית והילדים, אינם ניתנים עוד להתעלמות בתקופה זו. כך למשל, בעיות תקשורת בין בני הזוג, כמו גם מתיחות, כעסים ותסכולים, יקבלו ביטוי רב בתקופה זו, בה בני הזוג מצויים זמן רב האחד בחברת השני.
  1. מחלוקות ביחס לילדים – בעת שגרה קיימת חלוקת תפקידים ביחס לטיפול בילדים שמאפיינת כל משפחה ומשפחה. בעת החגים, חלוקת העבודה משתנה, נוכח שהיית שני בני הזוג בבית באופן חופף, על פי רוב. בעת הזו, עלולות לצוף ולעלות מחלוקות ביחס לחינוך הילדים, מתחים ביחס לתרומה של כל אחד מן ההורים לגידול הילדים, הסיוע הניתן בבית וכיוצ”ב (מתחים אלה כמובן מציפים תסכולים קיימים ביחס לחיי השגרה, אשר נדחקים, כאמור, במירוץ החיים היומיומי).
  1. המפגש עם המשפחה המורחבת – במשפחות רבות קיימות מערכות יחסים מורכבות עם בני המשפחה המורחבת. החגים מאלצים את בני המשפחה להתמודד עם המתחים ביחסים, הן בשלב התכנוני של היכן ייערך החג והן בשלב של חגיגת החג עצמו, התקשורת בין בני המשפחה בארוחת החג, חלוקת המטלות לקראת ארוחת החג וכיוצ”ב.  כאשר ניצתים ויכוחים (אשר לרוב קשורים במשקעי עבר ולא באירוע החג עצמו, אשר מהווה זרז בלבד לפרוץ התסכול), הדבר גורר פעמים רבות סכסוכים נוקבים בין בני הזוג, כאשר בן הזוג המצוי בלב הסערה, נדרש לתווך בין בני משפחתו המורחבת לבין בן/בת זוגו.
  1. מתחים על רקע מחלוקות כלכליות – תקופת החגים ידועה כתקופה שבה ההוצאות הכלכליות גבוהות במיוחד: הוצאות ביחס לארוחת החג והקניות המרובות לקראתה, מתנות לבני המשפחה הגרעינית והמורחבת, חופשות משפחתיות, שיפוצים בבית וחידושים שונים (החלפת ריהוט לדוג’) אשר נעשים פעמים רבות לקראת החג ועוד הוצאות מסוגים שונים. המתיחות בין בני הזוג יכולה לנבוע עקב העדפות שונות, כמו גם סדרי עדיפות שונים, ביחס לגורמים עליהם יש להוציא את הכספים, קביעת תקציב להוצאות וכיוצ”ב. בני זוג שקיימת ביניהם רגישות ביחס להוצאות הכלכליות ושיקול הדעת של כל אחד מהם ביחס לכך, עלולים להיתקל במחלוקות רבות בתקופה זו. במשפחות בהן קיימת מציאות כלכליות בעייתית בעיתות שגרה, הקשיים הגוברים בתקופת החגים עלולים לגרור את העצמת המשבר סביב נושא זה.
  1. החלטה שהתגבשה עוד טרם החגים, אולם הוחלט להשהותה עד לאחר חלוף החגים – לעיתים, ההחלטה על היוזמה לפירוד התגבשה אצל מי מבני הזוג עוד טרם החגים וללא קשר לאירועי החג שתוארו לעיל. עם זאת, בן הזוג יוזם ההחלטה מחליט להמתין עם הבשורה עד לאחר סיום החג, על מנת לאפשר למשפחה לחגוג את החג באוירה חיובית. בהתאם לכך, חלק מתיקי הגירושין אינם תוצאה ישירה של מאפייני תקופת החגים, כאמור, אלא מבטאים בחירת עיתוי “מתחשב” יותר ליוזמת הפירוד.

כיצד ניתן  בכל זאת לעבור את החגים בשלום?

  1. חשוב להתכונן לתקופה זו ולאמוד מראש את הקשיים האפשריים – תכנון מוקדם של תקופת החגים, תוך מודעות לקשיים עמם צפויים בני הזוג להתמודד, עשוי בהחלט לעזור. כאשר רגישותה של התקופה נלקחת לתשומת לבם של הצדדים, ניתן להימנע ממריבות ומחלוקות רבות ולכל הפחות לצמצם את עוצמתם. חשוב לזכור שמדובר בתקופה זמנית וחולפת. מומלץ לקיים שיחה בין בני הזוג על החששות מפני התקופה ולנסות ליצור חלוקת תפקידים ותיאום ציפיות הוגן. ככל שתהיה התחשבות מראש האחד בצרכים של השני, תוך חלוקת העבודה והמטלות, הפוטנציאל לחיכוכים יקטן. באותה המידה מומלץ לסכם את התקציב הכלכלי בהבנה ובהתחשבות הדדית, כך שכל צד יוכל לפעול במסגרת התקציב באופן חופשי וללא חשש להתלקחות מריבות על רקע זה.
  1. איפוק וסובלנות במפגשים עם המשפחה המורחבת – להימנע מכל דרך מהפיכת המפגש המשפחתי להזדמנות להצפת משקעי העבר מול המשפחה המורחבת. גם ככל שעולות רמיזות, הערות או ביקורת, ורמת הרגישות לכך גבוהה, להחליט מראש על איפוק שיאפשר להעביר את השעות המשותפות באוירה רגועה ולהימנע מפרוץ מריבה, אשר בקלות עלולה להסלים ל”סגירת חשבונות” של שנים אחורה, אשר כל אחד מבני המשפחה לבטח יצטער עליה מאוחר יותר.
  1. לא למהר לרוץ לבתי המשפט ולפתוח תיקים האחד כנגד השני בלהט הסערה שלאחר החג – חשוב לשקול היטב את ההחלטה ליזום הליך משפטי ולבחון האם היא אכן מוצדקת או שמדובר בהחלטה בלתי שקולה, על רקע סערת הרגשות בחג. לצעד של פתיחת תיק משפטי השלכות רבות ולעיתים קשה לחזור ממנו אחורה להשכנת שלום במשפחה. על כן, מומלץ לשקול, כאמצעי להתמודדות עם המשבר במערכת היחסים, לפנות תחילה לטיפול זוגי על מנת לבחון האם ישנה אפשרות לשיקום היחסים. ככל שאין תכלית לטיפול זוגי, ניתן להסכים על פניה להליך גישור במטרה להגיע להסכם גירושין בדרכי שלום (כמובן שחשוב להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום, טרם החלטה באיזה אפיק לנקוט, שכן ישנם מקרים בהם קיים הכרח לפתיחת תיק בהקדם, אולם יש לבחון כל מקרה לגופו).

חשוב להדגיש שתקופת החגים תשמש, על פי רוב, זרז לסיום הקשר במערכות יחסים אשר הבעיות בהן התקיימו עוד קודם לכן, אולם היו מודחקות במסגרת שגרת חיי היומיום. מערכת יחסים יציבה, חזקה ובריאה, סביר שלא תתערער מן היסוד גם בעקבות המתחים המאפיינים תקופה זו ובני הזוג, באמצעות תקשורת טובה ובריאה, יתגברו על המכשולים. עם זאת, עירנות ומודעות לתהליכים שתוארו לעיל, תתרום ותסייע לכל תא משפחתי לצמצם את ההשפעות השליליות הפוטנציאליות של “רוח החג” על המערכת הזוגית.