הסכם הורות: טרם יישום ההחלטה להביא ילד משותף לעולם

בשנים האחרונות קיימת מגמה הולכת וגוברת של נשים וגברים אשר מתקשרים האחד עם השני שלא למטרת קשר זוגי, אלא למטרת הבאת ילד משותף לעולם וגידולו תוך יישום הורות משותפת. כך לדוג’ נשים וגברים שטרם מצאו בן זוג לחיים ואינם חפצים “לאחר את הרכבת” בכל הנוגע להבאת ילדים לעולם, או גברים ונשים מן הקהילה הלהט”בית.

התקשרות מסוג זה יכולה להיות מבורכת ולהסב אושר גדול לזוג ההורים ולילד שיוולד, אולם לא ניתן להתעלם מן העובדה שעלולים לצוץ גם לא מעט קשיים בהתקשרות זו ולכן חשוב לבצע את התהליך תוך מחשבה מקדימה והיערכות מתאימה. כך למשל יש מקרים שיצדיקו פניה לייעוץ פסיכולוגי, על מנת ללבן יחדיו את הציפיות מן התהליך ומאופן יישום ההורות על ידי כל צד. חשוב להבטיח מראש שקיימת תמימות דעים באשר לצורת ההתנהלות שתיושם לאחר הגעת הילד לעולם, בפרט כאשר מדובר בזוג הורים שאינם חולקים את אותו הבית ופעמים רבות גם חולקים תפיסות עולם שונות, שאינן מתווכות באמצעות מערכת זוגית ורומנטית.

לאחר תיאום הציפיות המשותפות, קיימת חשיבות לעגן את ההסכמות ב”הסכם הורות” מסודר ומקצועי, שיפרט את ההסדרים שינהגו בין ההורים ביחס לילד שיוולד.

על הסכם ההורות לכלול, בין היתר, את סוגיית משמורת הקטין והסדרי השהייה שלו עם כל אחד מן ההורים, תוך שימת לב לצרכים ההתפתחותיים של הילד בכל שלב. ברור הוא שהסדרי הראיה של ילד שאך נולד והינו בן שבועות וחודשים ספורים אינם דומים להסדרי ראיה שניתן להחיל בשלב מתקדם יותר. עם זאת, חשוב להבטיח את נוכחות שני ההורים בחיי הילד, גם בשלב הינקות הצעירה, במציאות שבה ההורים אינם חיים ביחד ויש לתת לכך ביטוי ברור בהסכם, למניעת מחלוקות. ניתן להיוועץ לצורך בניית התוכנית ההורית ונוכחות שני ההורים בחיי הילד, מעת לידתו ואילך, כמו גם לגבי השלב שניתן לחלוק את השהייה שלו בין שני הבתים, עם פסיכולוג ילדים מומחה. את התוכנית ההורית שתגובש בין ההורים, יש לפרט בהסכם ההורות. כמובן שכל תוכנית נתונה לגמישות וחשוב לקבוע מנגנון פתרון מחלוקות או בעיות הסתגלות בעצת גורם מקצועי המקובל על שני ההורים.

כמובן שלצד זמני השהייה של הילדים עם כל אחד מן ההורים באופן שוטף, יש להגדיר את חלוקת זמנו של הילד עם ההורים גם בחגים ובחופשות. יש לעגן את מעמדם השווה של שני ההורים בחיי הילד, כאפוטרופסים משותפים שלו, ובכלל זאת לקבוע מנגנונים לקבלת החלטות חשובות בחיי הילד, במשותף ובעצה אחת, תוך הסתייעות בגורמים מקצועיים מתאימים (חינוכיים או רפואיים) בנסיבות של מחלוקת.

כמו כן, יש לקבוע מנגנון מוסכם להוצאת הילד לחו”ל לצרכי טיול או חופשה, בהסכמה משותפת של שני ההורים ואף לקבוע את איזור המגורים הגאוגרפי המוסכם על ההורים לגידול הילד, על מנת להבטיח שאכן ניתן יהיה ליישם את התכנון להורות משותפת ונוכחת של שני ההורים בחיי הילד.

בנוסף, על הסכם ההורות לכלול הסכמות ביחס למימון צרכי הילד והגדרת סכום המזונות שישולם לצורך השתתפות בסיפוק צרכיו. מזונות הקטין נועדו להסדיר את חלוקת הנטל בין ההורים בכלל ההוצאות הכרוכות בגידול הילד, לרבות הוצאות מזון, כלכלה, הלבשה והנעלה, הוצאות חינוך (גן, בית ספר, צהרון, שיעורים פרטיים), חוגים, קייטנות, הוצאות רפואיות (אלו הכלולות במסגרת סל קופת החולים ואלו שאינן כלולות, כגון טיפולים אורתודנטים וטיפולי שיניים, עלויות אופטומטריסטיות כגון משקפי ראיה ועדשות, טיפולים פסיכולוגיים, איבחונים וכד’).

גובה סכום המזונות מושפע מצרכיו של הילד ורמת החיים שההורים מסכימים לספק לו, כמו גם מיכולתם הכלכלית של ההורים עצמם והפערים הכלכליים ביניהם, ככל שקיימים. זמני השהייה של הילד עם כל הורה אף הם פרמטר רלוונטי, שכן נטל מוגבר המוטל על אחד ההורים עשוי להצדיק רף השתתפות גבוה יותר במזונות הילד מצד ההורה השני.

הסכם מסודר המעלה על הכתב את ההסכמות בין הצדדים ומיישב את הציפיות ההדדיות, כמו גם קובע מנגנונים ליישוב מחלוקות ביחס להתנהלות עם הילד, יגביר את הסיכוי לקיום מערכת הורות הרמונית ולצמצום הקונפליקטים במסגרתה.

את ההסכם שיגובש בין ההורים, מומלץ לאשר בבית המשפט לענייני משפחה.