המעבר ממודל "טובת הילד למודל "זכויות הילד"
חוק בית המשפט לענייני משפחה נתן ביטוי ראשוני לערך שיש בהבעת רצונו של הקטין, בקובעו כי בית המשפט לענייני משפחה רשאי לשמוע עדות של קטין. ואולם, לאורך השנים, נמנעו בתי המשפט משמיעת עמדתו ומהתחשבות בדעתו של הקטין שעניינו מובא בפניהם, מתוך תפיסה פטרנליסטית כי הדבר מנוגד לעקרון "טובת הילד" בשל מורכבות ורגישות של אותן סוגיות.
בשנים האחרונות חל כרסום בגישה הפטרנליסטית. אט אט הוחלף עקרון "טובת הילד" במודל "זכויות הילד", אשר מבטא את ההכרה, כי גם הקטין הוא "איש קטן" אוטונומי בעל זכויות ואינטרסים עצמאיים. במסגרת מודל "זכויות הילד" מהווה רצון הילד גורם חשוב בעת גיבוש ההחלטה בדבר טובתו, כשהמשקל שיינתן לו תלוי בגילו ובמידת בגרותו של הקטין.
ביטויים לשיתוף הקטין בהליכים המשפטיים המתנהלים בעניינו
ראשיתה של המהפכה בדבר זכויות הילד מצוי באמנה הבינלאומית לזכויות הילד, אשר מעגנת בסעיף 12 את חובתן של המדינות החברות להבטיח לילד המסוגל לחוות דעה משלו את הזכות להביע דעה זו בחופשיות בכל עניין הנוגע לו. הצטרפותה של מדינת ישראל כחברה לאמנה הבינלאומית מהווה ביטוי להכרה בתפיסה כי ילדים אינם מושא לזכויות של אחרים, כי אם בעלי זכויות משלהם באופן עצמאי ומנותק מהוריהם.
בהתאם לכך, תפסה המגמה החדשה מקום משמעותי גם בפסיקת בתי המשפט, וההתחשבות ברצונותיו ובדעותיו של הקטין הפכה לחלק אינטגראלי מקבלת ההחלטות בעניינו. בתי המשפט בישראל קבעו לא אחת כי התפיסה בדבר זכויות הילד יכולה לשמש קנה מידה ראוי לפתרון סכסוכי משמורת ולהכרעה בהליכים אחרים שבהם מעורב קטין, מאחר שהיא מגינה על הילד ועל טובתו הכללית בצורה הטובה ביותר.
הצעת חוק להשתתפות ילדים בהליכים הנוגעים לחייהם בבית המשפט לענייני משפחה
ההכרה בצורך שבעיגון הזכות להשתתפות בהליכים בחקיקה פנימית לשם יישום אופטימאלי של עקרון ההשתתפות לא איחרה לבוא, ובראשותה של השופטת סביונה רוטלוי מונתה ועדה לבחינה יסודית של הסוגיה.
פועלה של ועדת רוטלוי יצר שינוי דרמטי ועליית מדרגה בהתפתחות מודל "זכויות הילד": חשיבותה של זכות ההשתתפות של הילד בהליכים הנוגעים לו תפסה מקום מרכזי בשיח הציבורי ובפסיקת בתי המשפט, ואף הוגשה הצעת חוק מטעם הוועדה לעיגון הזכות בחקיקה, על יסוד הממצאים שהתקבלו בתוכנית ניסיונית שהופעלה ונועדה לאפשר לילדים לממש את זכותם להשתתף בהליכים הנוגעים לחייהם.
הצעת החוק התקבלה ועוגנה בפרק כ' 2 לתקנות סדר הדין האזרחי, הטומן בחובו מספר חידושים מרכזיים:
1. עיגון משפטי לזכות רחבה של ילדים להשתתף בהליכים המתנהלים בעניינם בבתי המשפט לענייני משפחה.
2. הקמת מנגנונים ייחודיים לשמיעת ילדים בהליכי בית משפט לענייני משפחה.
3. מינוי גורמים מוסמכים לליווי וסיוע לקטין במימוש זכות ההשתתפות.
4. קביעת מגוון דרכים לשיתוף הילדים בהליכים המשפטיים השונים, בהתאם לגילם ולרמת בגרותם.
בחינת הפסיקה החדשה, המתייחסת לממצאי ועדת רוטלוי ולתיקון בדבר השתתפות ילדים, מעלה שינוי מגמתי ברור: התרשמותו של בית המשפט, מרצונו ומעמדתו של הקטין שעניינו הובא בפניו, הינה בעלת חשיבות רבה. יתרה מכך, בית המשפט אף ציין לא אחת כי אפילו הוסת הקטין על ידי אחד מהוריו – הרי שאין בכך כדי הצדקה להתעלם מדעתו.
