קיימת חשיבות עצומה שהסכם הגירושין ינוסח במקצועיות ובקפדנות רבה, על מנת לתת מענה לסוגיות רבות שצפויות להתעורר בעתיד בין בני הזוג וילדיהם וכן לכלול מנגנוני ביצוע ברורים, על מנת לייתר מחלוקות ואי בהירות בעת ביצועו של ההסכם.
על פי רוב, הסכם גירושין כולל התייחסות ל- 4 נושאים עיקריים:
אפוטרופסות והורות – במסגרת פרק זה קובעים ההורים את אופן שיתוף הפעולה ביניהם בנוגע לקבלת החלטות הנוגעות לילדים, לבריאותם ולחינוכם. כמו כן על ההורים להסכים על שיתוף ומעורבות של כל אחד מהם בחיי הילדים. חשוב לזכור שללא קשר לזהות ההורה המשמורן, שני ההורים נותרים האפוטרופסים של הילדים ומתוקף מעמדם זה הם בעלי מעמד שווה בקבלת החלטות חשובות בחיי הילדים. יש לעדכן בפרק זה גם את מנגנוני יישוב המחלוקות בין ההורים ביחס להתנהלות עם הילדים בסוגיות מהותיות (חינוכיות או רפואיות).
משמורת הילדים והסדרי הראיה – בפרק זה בני הזוג קובעים את אופיו של הסדר המשמורת, האם יהיה זה הסדר של משמורת משותפת או קביעת זהות הורה משמורן והסדרי ראיה להורה השני. בכל מקרה, בכל הסדר שהוא, יש להגדיר בצורה ברורה ומסודרת את זמני השהייה של הילדים אצל כל אחד מן ההורים בימי חול, סופי שבוע, חגים וחופשות.
במסגרת ההסדרים הנוגעים לילדים, יש להסדיר גם את מנגנון הוצאת הילדים לחופשה/טיול בחו"ל, בהסכמה משותפת של שני ההורים.
מזונות הילדים – יש לקבוע את הסדר המזונות בצורה מפורטת וברורה, ובכלל זאת את סכום המזונות השוטף (לרבות מדור – השתתפות בהוצאות שכר דירה או משכנתא) וכן את חלוקת ההוצאות המיוחדות עבור הילדים בנושאי חינוך (כגון חוגים, צהרון, שיעורי עזר, קייטנות וכו') ובריאות (הוצאות מיוחדות שאינן ממומנות על ידי קופת החולים). ניתן להרחיב בסעיף זה ולקבוע בהסכמה גם את דרך המימון של הוצאות נוספות, לדוג' מימון שיעורי נהיגה לילדים, נסיעה לפולין מטעם ביה"ס, לימודים אקדמיים וכיוצ"ב.
חשוב לקבוע מנגנונים לפתרון מחלוקות גם בסוגיות אלה, דוגמת מחלוקת בשאלה האם הילד אכן זקוק לשיעורי עזר, אם לאו. מקובל לקבוע שבמקרה של מחלוקת בין ההורים, יכריע בכך המורה המקצועי ובהתאם להחלטתו יידרשו ההורים לשתף פעולה ולשאת בעלות הנלווית. באשר להוצאות חוגים וקייטנות ניתן לקבוע רף מינימום להשתתפות (דוגמת עלות חוג/קיטנה במתנ"ס או מטעם העירייה) וכל עלות גבוהה יותר לא תחייב אוטומטית אלא תהייה תלויית הסכמה משותפת.
חלוקת הרכוש – בפרק זה יש לקבוע את חלוקת הרכוש ברמה מפורטת וממצה ובכלל זאת את ההסדרים הנוגעים לדירת המגורים, חלוקת נכסי נדל"ן נוספים בין הצדדים, חלוקת שווי נכסים עסקיים, חלוקת חיובים וזכויות בחשבונות משותפים, חלוקת חסכונות, איזון בזכויות סוציאליות, לרבות פנסיה, איזון שווי רכבים, חלוקת תכולת הבית וכל מרכיב רכושי נוסף שנצבר על ידי מי מן הצדדים במהלך החיים המשותפים.
מהי הפרוצדורה שיש לבצע לאחר החתימה על ההסכם?
לאחר החתימה על הסכם הגירושין, יש להגיש את ההסכם לאישור בית המשפט על מנת שיינתן לו תוקף של פסק דין. מדובר בפרוצדורה פשוטה: בני הזוג מוזמנים להתייצב בפני השופט, שתפקידו לוודא ששני בני הזוג חתמו על ההסכם מרצונם החופשי וכי הם מבינים את משמעותו ואת תוצאותיו. הסכם שלא עבר את הליך האישור בבית המשפט משולל תוקף (אלא בנסיבות חריגות). לאחר אישור ההסכם יש לפתוח תיק לגירושין בבית הדין הרבני לצורך הגירושין הפורמאליים והסדרת הגט.
האם ניתן לשנות בעתיד את הוראות הסכם הגירושין?
בהסכמה משותפת ניתן לשנות את הוראות ההסכם. שינוי ההסכם צריך להיעשות בכתב וטעון אישור בית המשפט על מנת שיעמוד בתוקפו. כל עוד ההסכם לא שונה על ידי בני הזוג בכתב ועבר את אישורו של בית המשפט, ההסכם המקורי הוא זה אשר תקף.
בכל הנוגע להסדרים הנוגעים לילדים (מזונות, משמורת, הסדרי ראיה), הם תמיד כפופים לשינוי גם בהיעדר הסכמה משותפת ולצורך כך (בהיעדר הסכמה) יש לפנות בתביעה מתאימה לביהמ"ש. התנאי לדיון מחודש בסוגיות אלה הוא שינוי נסיבות מהותי שאירע ממועד חתימת ההסכם ועד למועד הגשת התביעה המצדיק את שינוי ההסדרים.
