הכלל הידוע והמוכר בנוגע למזונות ילדים מתייחס לכך שאב מחוייב במזונות ילדיו עד הגיעם לגיל 18 (או מועד סיומם את בית הספר התיכון, כיתה יב', לפי המאוחר). עוד ידוע כי בתקופת השירות הצבאי החובה בצה"ל מחוייב האב לשלם שליש מדמי המזונות ששולמו עבור הילד ערב הגיעו לגיל 18. החיוב בתקופת השירות הצבאי נובע ממציאות החיים הישראלית, בה קיימת חובת גיוס, שאינה מאפשרת לילד לעבוד לפרנסתו. ההפחתה לכדי שליש נובעת מן השיקול שהילד מקבל מן הצבא חלק מצרכיו והשליש נועד לבטא את הצרכים הנוספים שאינם מכוסים על ידי הצבא או המשכורת הצהלי"ת (יצויין, כי קיימת ביקורת רבה על ההפחתה לשליש, שכן הצרכים אינם קטנים בשיעור כה משמעותי והאם היא זו שנותרת, על פי רוב, עם האחריות לכיסוי יתרת צרכי הילד, במיוחד כאשר הילד משרת "קרוב לבית" ומגיע כל יום הביתה).

אחת השאלות שהתעוררו בפסיקת בתי המשפט נוגעת לסוגיה הבאה: מה קורה כאשר הילד ממשיך ללמוד לאחר סיום כיתה יב' ודוחה את הגיוס עד לאחר סיום הלימודים, לדוג' במצב של לימודי הנדסאות (כיתות יג' – יד') או לימודי עתודה אקדמית במסגרתם הילד לומד באוניברסיטה טרם גיוסו לצבא? במצבים אלה הילד על פי רוב ממשיך לגור בבית האם והיא זו שמספקת את מרבית צרכיו, למרות שהילד כבר בגיר וחצה את גיל 18.

האם ניתן לחייב את האב להמשיך ולהשתתף במזונות הילד גם בתקופה זו?

התשובה היא כן, בהתאם לגישה החדשה המתפתחת בפסיקת בתי המשפט. בשורה זו חשובה במיוחד לאמהות, אשר מצאו עצמן ממשיכות לפרנס את הילדים הרבה לאחר גיל 18, בדיוק כפי שעשו טרם הגיעם לגיל 18, רק שבמרבית המקרים, פרנסת הילדים לאחר גיל 18 נעשתה ללא כל עזרה כספית מן האב. תסכולן של האמהות היה מוצדק, שכן בחברה הישראלית, נהוג שילדים ממשיכים לגור בבית ההורים לאחר גיל 18 והגעתם לגיל בגרות אינה משנה דבר בכל הנוגע להוצאות הקיימות לגביהם, בפרט בתקופה בה הילדים משקיעים את מרבית זמנם בלימודים ואינם יכולים להתפנות ולעבוד לפרנסתם.

מהו המקור המשפטי מכוחו ניתן לחייב אב במזונות ילדו הבגיר בתקופת הלימודים?

מקור החיוב הוא החוק האזרחי העוסק במזונות: החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט – 1959, הקובע את האפשרות כי אב יחוב במזונות ילדיו הבגירים וזאת כאשר יש לאב אפשרויות כלכליות מספקות (דהיינו, כאשר לאחר סיפוק צרכיו שלו וצרכי בן/בת זוגו/תו וילדיו הקטינים, נותר לו די לסיפוק מזונות ילדיו הבגירים), וכאשר הילד הבגיר אינו יכול לספק את צרכיו, על אף מאמציו, מעבודה, מנכסים שיש לו (אם יש לו) או ממקור אחר.

המדיניות המשפטית, כפי שבאה לידי ביטוי בפסיקת בתי המשפט, תומכת בהרחבת חובת המזונות המוטלת על הורים כלפי ילדיהם, גם לאחר הגיעם לגיל בגרות, וזאת בהתאם לנורמות הנהוגות בחברה הישראלית, לפיהן הורים נוהגים לתמוך בילדיהם במהלך השירות הצבאי ובתקופת לימודיהם.

האם בכל המקרים יחייב ביהמ"ש את האב לשאת במזונות ילדו הלומד לימודים גבוהים?

לא. אין המדובר בחיוב גורף שיחול בכל המקרים. אנו מצויים היום בתקופה בה קיימת מגמה להרחיב את חיובי המזונות גם לתקופות לימודים, אולם עדיין כל מקרה יבחן לגופו. הנטייה לחיוב האב במזונות בתקופת הלימודים בכיתות יג' – יד' תהיה גבוהה יותר, נוכח העובדה שלימודים אלה נתפסים כהמשך ישיר של לימודי התיכון. באשר ללימודי עתודה אקדמית (לימודים הנעים בין שלוש וחצי לשבע שנים במסגרת אוניברסיטאית), השיקולים יהיו תלויים רבות במצבו הכלכלי של האב ויכולת הילד לעבוד בעבודה חלקית כלשהי לסיפוק חלק מצרכיו. חשוב לציין כי היו תקדימים לחיוב אב במזונות ילדו גם בתקופת לימודי עתודה אקדמית.

החשיבות היא במגמה הקיימת היום לבחון כל מקרה לגופו, כאשר האפשרות בחיוב מזונות עבור הילד הלומד אינה עוד בבחינת חריג שבחריגים, אלא אפשרות ריאלית המקבלת ביטוי ממשי בפסיקת בתי המשפט.

מהו היקף החיוב שיוטל על האב בתקופת הלימודים?

היקף החיוב יכול לנוע בין חיוב מלא, כפי שחל על האב ערב הגיע הילד לגיל 18 (דהיינו, לא תחול כל הפחתה במזונות והאב ימשיך לשלם את אותו סכום ששילם לפני שלילד מלאו 18), לבין חיוב בסכום של שליש בלבד, כפי שמחוייב האב בתקופת השירות הצבאי (דהיינו, תקופת הלימודים תושווה לתקופת השירות הצבאי). השיקולים המנחים בענין היקף החיוב יושפעו בעיקר ממצבו הכלכלי של האב והיקף חיוב המזונות עד גיל 18 (האם היה זה היקף מינימום בלבד או מעבר לכך), כמו גם ממידת יכולתו של הילד לעבוד בעבודה כלשהי לפרנסתו. הנטייה היום היא להפחית את חיוב המזונות בתקופה זו לכדי שליש, על אף קיומם של תקדימים להותרת סכום המזונות כפי שהיה לפני גיל 18, ללא הפחתה.

האם ניתן לחייב את האב בתשלום שכר לימוד, מעבר לחיובי המזונות החודשיים?

ישנם תקדימים לכך שאב חוייב להשתתף בתשלום שכר הלימוד בנסיבות בהן הוכח שלילד אין אפשרות כלכלית לשאת בשכר הלימוד והאם היא זו שנושאת בכך לבדה. בנסיבות אלה נקבע כי על האב לממן מחצית מן העלות ואין להשית את העלות על האם בלבד.

איזה דין חל בתקופות הביניים, עד לתחילת שנת הלימודים או עד לתאריך הגיוס?

פעמים רבות, קיימות תקופות המתנה של מספר חודשים בין סיום לימודי התיכון (כיתה יב') ועד לתחילת הלימודים (ככל שהילד ממשיך בלימודים גבוהים) או מועד הגיוס (כאשר הילד מתגייס לאחר סיום כיתה יב' או סיום הלימודים הגבוהים). לעיתים, ההמתנה למועד הגיוס היא ארוכה וממושכת. בתקופת ביניים זו, האב מחוייב במזונות ילדו הבגיר, כאשר על פי רוב מקובל שהחיוב הוא בהיקף של שליש מדמי המזונות עד לגיל 18.

הסכמי גירושין רבים מנוסחים כך שהחיוב מפסיק בגיל 18 או בסיום כיתה יב' ומתחדש רק בעת הגיוס. חשוב להקפיד כי הסכם הגירושין ינוסח כך שתקופת הביניים לא "תיפול בין הכסאות". ניתן לקבוע זאת באמצעות ניסוח לפיו חיובי המזונות יהיו רצופים, כך שממועד הגיע הילד לגיל 18 או סיום ביה"ס התיכון ועד לסיום השירות הצבאי החובה בצה"ל, יחול חיוב מזונות בשיעור של שליש.