האם ניתן לתבוע בן זוג על כך שהחליט לבטל את החתונה?

77949ראשית, חשוב לציין כי החלטות הנוגעות לנישואין ובחירת בן זוג לחיים, נתפסות בחברה המודרנית כהחלטות אישיות, אשר כל אדם חופשי להחליט בהן כרצונו, על פי צו לבו. בהתאם לכך, המחשבה על הגשת תביעה נגד אדם שהחליט שהוא אינו מעוניין להתחתן עם משנהו, מעוררת התנגדות מסויימת, שכן הכיצד ניתן להכריח אדם להתחתן עם מי שהוא אינו רוצה בו?

אכן לא ניתן להכריח אדם להתחתן עם מי שהוא אינו רוצה בו, והחוק אינו בא לכפות  נישואין ולהתערב בזכות היסודית להחליט עם מי כל אדם רוצה לקשור את חייו. יחד עם זאת, קיימת במשפט הישראלי אפשרות לתבוע פיצויים מן האדם שהפר את ההבטחה להינשא, וזאת מכח עילה חוזית, המוגדרת כהפרת הבטחת נישואין.

האפשרות לתבוע פיצויים היא בגין נזקים שנגרמו לצד שכלפיו הופרה ההבטחה להינשא, דוגמת הוצאות כספיות שהוציא, פעולות שביצע תוך הסתמכות על ההבטחה להינשא, תוכניות שהשתנו עקב ההבטחה להינשא ונזקים אחרים. במקרים המתאימים ניתן יהיה לתבוע פיצוי גם בגין עוגמת נפש וצער.

קיימת ביקורת בעולם המשפט כלפי עילת תביעה זו, שכן יש הטוענים שאין להכניס את עולם המשפט לעולם הרגש וענייני נישואין והחלטות להינשא קשורות לעולם האינטימי הרגשי של כל אחד. יחד עם זאת, ועל אף הספקות, עילת התביעה קיימת. אתאר להלן את המקרים בהם תוכר התביעה בבית המשפט ואכן ייפסקו פיצויים כנגד בן הזוג שהתחרט ברגע האחרון וזנח את בן/בת זוגתו.

תנאי בסיסי לתביעה בגין הפרת הבטחת נישואין – קיומה של הבטחה ברורה ותכנון להינשא

בתי המשפט קבעו כי לא כל אמירה או הבעת תקווה להמשך הקשר בעתיד ייחשבו כהבטחה להינשא. כמו כן, לא כל רצון הדדי להמשכיות הקשר וציפייה להתמיד בו לטווח הארוך, ייחשבו ככובלים את בני הזוג לנישואין וכהבעת עמדה לנישואין.

בתי המשפט הדגישו, כי לצד הערך החברתי המבקש לפצות את מי שנפגע עקב הסתמכות על הבטחת נישואין שהופרה, עומד ערך החופש והזכות החופשית של כל אדם לקיים מערכות יחסים בין אישיות, בפתיחות, חופשיות וללא כפייה והתערבות של בית המשפט.

התערבות המשפט תתאפשר רק במקרה שבו ניתן ללמוד מן הנסיבות ומן הקשר עצמו, כי היתה קיימת מחויבות ממשית וברורה לנישואין, באופן שחורג מסתם ציפייה, הבעת תקווה או הבעת רצון כללי לעתיד.

על הצד הטוען לפיצויים בגין הפרת הבטחת הנישואין, יהיה להוכיח בראיות ברורות, כי אכן היתה כוונה מוחשית להינשא. הראיות צריכות להיות פנימיות (אמירות, הבטחות, התנהגות בתוך מערכת היחסים) וכן בראיות חיצוניות (דוגמת רישום ברבנות, הדפסת הזמנות, הזמנת אולם וכו').

הנטייה להכיר בזכות לפיצוי – במקרים חריגים

נוכח הקושי הטמון בעילת תביעה זו וחוסר הנוחות שבהתערבות המשפטית בנושאים מעולם הרגש, בתי המשפט יטו להתערב בהחלטות מסוג זה רק במקרים קיצוניים יחסית. באחד המקרים שנדונו בפסיקה ובהם נקבע שאשה זכאית לפיצוי בגין הפרת הבטחת הנישואין על ידי בן זוגה, אכן דובר בנזקים משמעותיים שנגרמו לאשה והצדיקו התערבות של ביהמ"ש.

באותו מקרה דובר באשה צעירה אשר הכירה, בהיותה רווקה, במקום עבודתה (בו עבדה כמזכירה) גבר, שהיה מנהל באותה חברה, נשוי ואב לילדים. בין השניים נוצרה מערכת יחסים קרובה, אשר ראשיתה ביחסי ידידות והמשכה ביחסים אינטימיים שנמשכו מספר שנים. ברבות השנים התחתנה האשה עם גבר אחר והקימה משפחה. הקשר האינטימי בין האשה למנהל המשיך והמנהל הפציר באשה להתגרש מבעלה, תוך שהוא מבטיח לה שאף הוא יתגרש מאשתו, על מנת שהם יממשו את הקשר הזוגי ביניהם וינשאו. המנהל אף הפציר באשה לוותר על מזונות בנה במסגרת הגירושין מבעלה, שכן הבטיח שהוא ידאג לכל מחסורה ומחסור בנה.

לאחר שהאשה התגרשה מבעלה, מתוך מטרה שכעת יתגרש המנהל מאשתו והם יקימו את התא המשפחתי שלהם, נותרה הבטחת המנהל להתגרש מאשתו בלתי ממומשת. הקשר בין האשה למנהל המשיך, כשהמנהל מקשה על האשה היפרדות ממנו והמשך חייה בנפרד ממנו. האשה הרתה למנהל והחליטה להביא את הילד לעולם. על רקע זה, חזר בו המנהל מהבטחתו להינשא לה. רק בשלב זה נותק סופית הקשר בין המנהל לאשה.

האשה תבעה את המנהל כשהיא טוענת להפרת הבטחת נישואין וכתוצאה מכך לאובדן סיכויים להינשא (לאחר קשר ממושך עמו, כשהיא מאמינה שיבוא היום וינשא לה), עוגמת נפש ואובדן תמיכה רוחנית ונפשית. האשה תבעה ואכן קיבלה פיצוי כספי. פסה"ד אושר בביהמ"ש העליון, אשר קבע שעילת התביעה אכן קיימת במשפט הישראלי אולם היא שמורה למקרים מובהקים המצדיקים זאת.

אין להשתמש בעילת התביעה כאמצעי סחיטה כלפי בן זוג

בתי המשפט ערים לסכנה שבני זוג פגועים ישתמשו בעילת תביעה זו, על מנת להתנקם בבני זוגם, אשר החליטו להיפרד מהם. על כן, הסעד יינתן רק במקרים חריגים, בהם מוכח כי אין המדובר בתביעה קנטרנית שבאה אך ורק לשם ההטרדה, אלא בזכות ממשית, הנובעת מפגיעה ממשית שאינה מוטלת בספק. בתי המשפט מטילים על בן זוג המבקש לממש את עילת התביעה הזו נטל משמעותי וכבד, להוכיח את צדקתה של התביעה.

באילו מקרים ניתן יהיה לפנות לביהמ"ש בגין הפרת הבטחת נישואין?

נראה כי המקרים המובהקים ביותר בהם תהיה הצדקה לפנות לביהמ"ש בגין עילת תביעה זו, יהיו מקרים בהם נגרם לצד הננטש נזק ממוני, דוגמת הוצאות שהוצאו על ידו לצורך קיום אירוע החתונה, והפסדים ממוניים אחרים (דוגמת ויתור על מקום עבודה וכו') בגין ההסתמכות על ההבטחה להינשא.

קיימת אפשרות חוקית לתבוע גם על נזק נפשי, אולם רמת ההוכחה הנדרשת לענין זה גבוהה מאוד ונראה שרק מקרים קיצוניים יאפשרו פיצוי בגין נזק נפשי ועוגמת נפש.