הפחתה והגדלה של מזונות

פסק דין למזונות שניתן ע"י בית המשפט (כמו גם הסכם למזונות בין הורים שקיבל תוקף של פסק דין), הוא בעל מעמד מיוחד. בעוד שפסקי דין "רגילים" חותמים את הסכסוך המשפטי בין הצדדים, הרי שכאשר מדובר בפסק דין למזונות, יכול כל אחד מהצדדים, בנסיבות המתאימות, ליזום פניה מחודשת לבית המשפט ולבקש לבחון מחדש את נושא המזונות. דיון מחודש בנושא המזונות ייתכן במקרה של שינוי נסיבות מהותי בחיי ההורים שיש בו כדי להשפיע על יכולתם הכלכלית או בחיי הילדים באופן שמשנה משמעותית את רמת הצרכים שלהם. שינוי מהותי זה עשוי להשליך על חיוב המזונות – בין אם על דרך של הגדלה ובין אם על דרך של הקטנה.

יציבותם של הסדרי המזונות

סכום המזונות שנקבע על ידי בית המשפט בפסק הדין או בהסכם בין ההורים הוא סכום קבוע, אשר לרוב משולם על ידי האב לאם. יחד עם זאת, במרוצת השנים עשויים לחול שינויים והתפתחויות בלתי צפויים, הנוגעים הן לצרכי הילדים (כאשר נוספים צרכים שלא היו ידועים וצפויים בעת פסיקת המזונות או משפחתו צרכים באופן לא צפוי) והן ליכולת הכלכלית של ההורים (כאשר זו גדלה או פחתה באופן משמעותי). נסיבות חדשות אלה, משנות את בסיס הנתונים שבהסתמך עליהם נקבעו המזונות על ידי בית המשפט או ההורים עצמם והן עשויות להצדיק בחינה מחודשת של שיעור המזונות.

מתי יורה בית המשפט על הגדלת המזונות או על הקטנתם?

על אף העובדה כי נושא המזונות ישאר לעולם פתוח, הרי שבית המשפט לא יורה על הקטנה או על הגדלה של סכום המזונות ביד קלה, ללא בחינה מעמיקה של הנסיבות החדשות. יש לזכור כי המטרה היא להעניק יציבות להסדרי המזונות ולא לשנותם באופן תדיר. יתרה מכך, לא כל שינוי יצדיק בחינה מחודשת של סכום המזונות. בית המשפט יאפשר פתיחה מחודשת של הדיון בעניין המזונות, רק במקרה של "שינוי נסיבות מהותי" שהתרחש בתקופה שמאז פסיקת המזונות ולא היה צפוי ברמה סבירה בעת קביעת שיעור המזונות וכאשר הותרת שיעור המזונות שנקבע בנסיבות החדשות עלול ליצור מצב בלתי צודק בעליל.

מה עשוי להחשב כשינוי נסיבות מהותי לצורך הגדלת המזונות?

עליה ביכולתו הכלכלית של האב – מאחר וסכום המזונות נגזר, בין היתר, מיכולתו הכלכלית של האב, הרי ששינוי משמעותי ביכולת הכלכלית של האב, עשויה להצדיק בחינה מחודשת של סכום המזונות שהאב משלם (זאת כאשר המזונות נפסקו בצורה מצומצמת יחסית, בהתחשב ביכולת כלכלית נמוכה של האב). כאשר מצבו הכלכלי של האב משתנה באופן מהותי לטובה, הרי שיש מקום לשקול את העלאת חיוב המזונות. חשוב לזכור, כי העלאת סכום המזונות צריכה להיות בהתאמה לצרכי הילד, שכן המזונות נפסקים עבור הילד, ויש להוכיח כי אכן יש לילד צרכים נוספים שלא נלקחו בחשבון בעת פסיקת המזונות, לנוכח מצבו הכלכלי הירוד של האב באותה עת.

ירידה ביכולותיה הכלכליות של האם –  כאשר בעת קביעת סכום המזונות האם עבדה, ולצורך חישוב מזונות הילדים, נלקחה בחשבון יכולתה לתרום אף היא לסיפוק צרכי הילדים, אזי כאשר האם אינה עובדת ומצבה הכלכלי הורע (באופן קבוע ולא זמני יחסי), ניתן לעתור להגדלת סכום המזונות, כך שהאב ישא בנטל גדול יותר בנסיבות החדשות.

שינוי בצרכי הילדים – כאשר צרכי הילדים גדלים באופן חריג ובלתי צפוי, שלא ניתן היה לשערו במועד קביעת המזונות, ניתן לעתור להגדלת המזונות. שינוי כזה עשוי להיווצר, לדוגמה, כאשר מתגלים צרכים מיוחדים אצל הילד, המחייבים השגחה וטיפול מוגברים, כמו גם הוצאות מיוחדות שלא ניתנה להן הדעת בעת פסיקת המזונות.

אי עמידת האב בהסדרי הראיה עם הילד – בנסיבות בהן האב אינו מקיים את הסדרי הראיה שנקבעו לו ולמעשה אינו משתתף בנטל גידול הילד, לעומת התחייבותו על פי ההסכם או פסה"ד, אשר לאורו נקבעו המזונות, הדבר עשוי להשליך גם על סכום המזונות, בהתחשב בהוצאות מוגברות החלות על האם בכל הנוגע לסיפוק צרכי הילד.

אילו נסיבות עשויות להצדיק את הקטנת המזונות?

ירידה ביכולתו הכלכלית של האב – ירידה משמעותית ביכולתו הכלכלית של האב ובהכנסותיו (בעלת אופי קבוע ולא זמני) עשויה להוות שינוי נסיבות המצדיק את הפחתת המזונות. יחד עם זאת, לא די להראות כי ההכנסה קטנה, אלא יש להוכיח כי מצבו הכלכלי של האב הורע באופן משמעותי וקבוע. רק במקרים בהם חלה הרעה משמעותית במצבו הכלכלי של האב, והרעה זו עתידה להיות קבועה, להבדיל ממשבר זמני, עשוי בית המשפט לשקול את הפחתת דמי המזונות. בית המשפט יתרשם גם מנסיונותיו של האב לשפר את מצבו. אב, שיש לו פוטנציאל השתכרות גבוה, שאינו מממש אותו, לא יזכה לרוב להתחשבות מצד בית המשפט. במצבים בהם חיוב המזונות ממילא עומד על המינימום, הסבירות להפחתה של המזונות היא נמוכה מאוד.

הולדת ילד נוסף לאב –  כאשר האב נישא בשנית ומקים משפחה חדשה במסגרתה נולדים לו ילדים נוספים, ביכולתו לטעון כי הכנסתו הפנויה פחתה לנוכח הצורך לזון את ילדי הנוספים, ומכאן שיש לגזור את דמי המזונות על יסוד יכולת כלכלית נמוכה יותר. על פי פסיקת בתי המשפט, עצם העובדה כי נולד ילד חדש, אינה מצדיקה, כשלעצמה, את הפחתת המזונות. המזונות, בנסיבות אלה, יופחתו, רק ככל שהולדת הילד החדש וסיפוק צרכיו מביאה לירידה חדה בהכנסה הפנויה ואין אפשרות בידי האב להשיא את השתכרותו ולמצותה בנסיבות חייו החדשות. ביהמ"ש אף רשאי להתייחס לרכושו של האב כמקור לסיפוק המזונות ושיקול הדעת להפחתה בנסיבות אלה אף יושפע מהיקף המזונות שנקבעו מראש, דהיינו, ככל שעסקינן במזונות מינימום הנטיה להפחיתם תהיה נמוכה.

שינויים בהסדרי המשמורת והראיה – כאשר המזונות נקבעו תוך התייחסות להסדר משמורת במסגרתו הילדים שוהים מרבית הזמן אצל האם, הרי ששינוי הסדר המשמורת או היקף הזמן בו שוהים הילדים עם האב (שינוי משמעותי ודרמטי) יכול להצדיק את הקטנת דמי המזונות ובמקרים המתאימים אף ביטולם (כאשר יש שינוי במשמורת).

האם העובדה כי הוצאות הילדים גדלו עם השנים יכולה להצדיק את הגדלת מזונות?

אין ספק כי עם השנים הוצאות הילדים משתנות ואף גדלות. האמנם שינוי זה כשלעצמו יכול להוות יסוד לדיון מחודש בדמי המזונות? התשובה לכך שלילית. חלוף הזמן כשלעצמו והתבגרות הילדים, אינם מהווים בסיס להעלאת דמי המזונות. ככל שמדובר בשינוי צרכים הנובע באופן טבעי מגיל הילדים והינו שינוי צפוי ונורמטיבי, להבדיל משינוי בלתי צפוי, אין בו כדי להצדיק דיון מחודש במזונות. ההנחה הבסיסית היא כי כאשר נקבעו דמי המזונות, היה ברור וצפוי כי הילדים יגדלו, ועל כן, קביעת סכום המזונות צפה פני עתיד וטמן בחובו גם את הגידול בצרכים בחלוף השנים. לכך מצטרפת אף הטענה, שלא תמיד מדובר בגידול בהוצאות אלא בשינוי טיב ההוצאות, דהיינו הוצאות מסויימות אינן נדרשות עוד ובמקומן קיימות הוצאות אחרות. אין מחלוקת כי ההוצאות עבור הטיפול בילדים משתנות עם הזמן, ומעשית לא ניתן לפצל את דמי המזונות ולקבוע סכומים נפרדים בגין כל שנה משנות חיי הילד.

במקרים המצדיקים זאת, כיצד ניתן פרקטית להביא לשינוי דמי המזונות?

ראשית, כדאי לבחון אפשרות להגיע להסכמה בדבר שינוי דמי המזונות ולגבש הסכם שיובא לאישור ביהמ"ש. במידה שאין הסכמה בין בני הזוג בנוגע לשינוי סכום המזונות (הגדלה או הקטנה), אין מנוס מפניה לבית המשפט באמצעות הגשת תביעה מתאימה. חשוב לציין, כי בכל מקרה, כל עוד לא שונה סכום המזונות על ידי בית המשפט, סכום המזונות המקורי עומד בתוקפו המלא ויש להמשיך לשלמו. האב, לדוגמה, לא יוכל להחליט על דעת עצמו כי הוא מקטין את סכום המזונות והאם, מנגד, לא תוכל לדרוש מהאב את הגדלת המזונות. שינוי גובה המזונות יהיה תקף רק על פי הכרעה של בית המשפט. על האב, המבקש להקטין את המזונות, להציג בפני בית המשפט, במסגרת תביעתו, את שינוי הנסיבות המחייב, לטענתו, את הקטנת סכום המזונות. על האם, המבקשת להגדיל את סכום המזונות, לפנות לבית המשפט בתביעה להגדלת המזונות, המתבססת אף היא על שינוי הנסיבות המהותי לו היא טוענת.

חשוב לציין כי הקטנת המזונות על ידי האב באופן עצמאי וללא הכרעה שיפוטית של בית המשפט בעניין זה, עלולה לחשוף את האב להליכי הוצאה לפועל, במסגרתם תהיה האם רשאית לגבות את דמי המזונות הקבועים בפסק הדין, ומכך מוטב להמנע.