מינוי אפוטרופוס – באלו מצבים, ומהי הפרוצדורה המשפטית?

מינוי אפוטרופוס – באילו מצבים ומהי הפרוצדורה המשפטית?

במקרים מסוימים, שבהם זקוק אדם להגנה על ענייניו וצרכיו, נוהג המשפט באופן פטרנליסטי וממנה עבורו אפוטרופוס, המשמש כאחראי על מי שאינו מסוגל לדאוג לענייניו. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 מסדיר את סוגיית האפוטרופסות במדינת ישראל, ומפרט את החובות והזכויות הנובעות מצו משפטי למינוי אפוטרופוס.

המקרים הנפוצים בהם נדרש מינוי אפוטרופוס נוגע לאנשים מבוגרים, אשר מפאת מצבם הבריאותי והתפקודי, אינם יכולים לדאוג לענייניהם. מקרים אופייניים נוספים עוסקים באנשים בעלי לקות נפשית או שכלית.

אפוטרופסות יכולה להיות לגוף או לרכוש או לשניהם גם יחד. אפוטרופסות לגוף נדרשת במצבים בהם אדם אינו במצב צלול או הכרתי שמאפשר לו לקבל החלטות בענין פעולות רפואיות שיעשו בו ולכן נדרש אפוטרופוס שיתן הסכמה / עמדה במקומו. אפוטרופסות לרכוש מתייחסת לניהול רכושו של החסוי, מן הטעם שהוא אינו מסוגל לנהל את רכושו בעצמו.

חשוב להדגיש, כי זקנה כשלעצמה אינה עילה למינוי אפוטרופוס ובתי המשפט מכבדים את זכותו של כל אדם להיות עצמאי וחופשי לנהל את ענייניו בעצמו – זוהי זכות יסוד ראשונה במעלה. מינוי אפוטרופוס ייעשה רק במצב בו שוכנע ביהמ"ש, כי אין באפשרות האדם לנהל את ענייניו וטובתו מחייבת מינוי אפוטרופוס עליו.

אופן הגשת בקשה למינוי אפוטרופוס

בקשה למינוי אפוטרופוס על אדם יכול שתוגש על-ידי אחד מאלה: בן זוגו, קרובו או היועץ המשפטי לממשלה.

בקשה למינוי אפוטרופוס תוגש בכתב לבית המשפט לענייני משפחה שבאזור מגוריו של החסוי, ותכלול את העובדות לביסוסה והנימוקים לצורך במינוי אפוטרופוס, זהות האפוטרופוס המוצע והסכמתו למינוי.

לבקשה למינוי אפוטרופוס יש לצרף את מכלול המסמכים, אשר יש בהם כדי לבסס את הצורך במינוי אפוטרופוס. כך לדוגמא, כאשר מדובר באדם אשר אינו מסוגל לדאוג לענייניו מחמת מחלת נפש או ליקוי שכלי, יש לצרף לבקשה אסמכתאות רפואיות מטעם הרופא המטפל, המצביעות על מצבו הנפשי, וכן חוות דעת של עובדת סוציאלית. כאשר עסקינן באדם מבוגר, אשר מצבו הבריאותי והקוגניטיבי אינו מאפשר לו לטפל בענייניו, יש לצרף תעודות רפואיות מתאימות המעידות על כך. כמו-כן, הבקשה תוגש בצירוף תצהיר חתום על ידי עורך-דין לאימות העובדות המצוינות בבקשה.

בחינת הבקשה למינוי אפוטרופוס על ידי בית המשפט

בבואו לבחון את הצורך במינוי אפוטרופוס לחסוי, בית המשפט יקבע תחילה האם אכן קיים צורך במינוי אפוטרופוס, ומהו התחום שלשמו נדרש המינוי, לפי העובדות המובאות בפניו.

ביהמ"ש לא יתן צו לאפוטרופסות, טרם שמיעת עמדתו של החסוי, ככל שהוא מסוגל להביע את עמדתו. כאמור, מינוי אפוטרופוס מהווה שלילת חירות, אשר תתאפשר רק במצבים המתאימים לכך ומחייבים זאת.

לאחר שיקבע הצורך בדבר מינוי אפוטרופוס מסוג מסוים, יבחן בית המשפט את התאמתו של האפוטרופוס המוצע לביצוע התפקיד, בהתאם לטובת החסוי. כמו-כן, בית המשפט יפעל לבירור עמדתו של החסוי בעניין זהות האפוטרופוס ככל שהדבר אפשרי והחסוי מסוגל להבין את משמעות הבקשה ולהביע את רצונו.

לעיתים עקב מחלוקות וסכסוכים משפחתיים, קיים קושי למנות בן משפחה לתפקיד האפוטרופוס, הגם שפעמים רבות זה עדיף בהרבה על אדם זר, נוכח הקרבה למנוח והיכולת להיענות לצרכים יומיומיים ברמה גבוהה יותר מאפוטרופוס חיצוני למשפחה.

לאחר מינוי האפוטרופוס, רשאי בית המשפט ליתן לאפוטרופוס הוראות בדבר אופן מילוי תפקידו. במידה ופעל האפוטרופוס בניגוד להוראות אלה, או אם לא מילא אחר תפקידו כנדרש, רשאי בית המשפט לפטרו, ולמנות תחתו אפוטרופוס אחר.

תפקידיו וחובותיו של אפוטרופוס

סעיף 41 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מטיל על האפוטרופוס את החובה הכללית לנהוג לטובת החסוי בדרך שאדם מסור היה נוהג בנסיבות העניין. לפיכך, במסגרת תפקידו נדרש אפוטרופוס שמונה על פי צו שיפוטי להגן על ענייניו של החסוי, לדאוג לצרכיו כפי שהוגדרו במסגרת צו המינוי, לנהוג כלפי החסוי במסירות ובנאמנות ולפעול לטובתו.

לשם ביצוע תפקידו, מוסמך האפוטרופוס לבצע את כל הפעולות הדרושות, למעט הפעולות המנויות בסעיף 47 לחוק, שלצורך ביצוען נדרש אישור מוקדם של בית המשפט:

  1. העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות, בתעשייה, במלאכה או במסחר, או של דירה;
  2. השכרה שחוקי הגנת הדייר חלים עליה;
  3. פעולה שתקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על פי חוק;
  4. נתינת מתנות זולת מתנות ותרומות הניתנות לפי הנהוג בנסיבות העניין;
  5. נתינת ערבות;
  6. פעולה אחרת שבית המשפט קבע, בצו המינוי או לאחר מכן, כטעונה אישור כאמור.

נוסף על כך, מושתות על האפוטרופוס חובות ספציפיות מכוח החוק, להגיש לאפוטרופוס הכללי פרטת נכסיו וחובותיו של החסוי, וכן דו"חות שנתיים בדבר הפעילויות שביצע ברכושו ובכספיו של החסוי.

מגמת בית המשפט במתן צו למינוי אפוטרופוס

העיקרון המנחה את בית המשפט בבואו לדון בבקשה למינוי אפוטרופוס הינו "טובת החסוי". הפגיעה בחירותו ובעצמאותו של החסוי תעשה, כאמור, רק ככל שהדבר מתחייב ובמידה שאינה עולה על הנדרש. אף זהותו של האפוטרופוס תיקבע בהתאם לטובת החסוי, ולתפקיד האפוטרופוס ימונה האדם שבית המשפט יתרשם שהינו המתאים ביותר לביצוע התפקיד.